418

בעקבות כך, עלולה להתעורר שאלה: היות ו,מוסרים ומדות" מסוג זה קיימים בספריהם של חכמי אומות העולם - לשם מה הי' צורך לצוות עליהם בסיני כחלק מהתורה דוקא?

וזה מבואר עלדידי המשנה ,רצה הקדוש-ברוך-הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות": ענין התורה ומצות הוא לזכך את כל כחות (ומדות) האדם - ומטעם זה גם ה,מוסרים ומדות" הנ"ל נאמרו בסיני כחלק בתורה, כי מטרתן אינה רק להודיע ,,כיצד יתנהג האדם עם חבירו", אלא בעיקר לפעול את בירור וזיכוך המדות, שזה יתכן רק כאשר הם נכללות ב,,הרבה להם תורה ומצות"*, כי דווקא אז יש בכוחן לזכך את פרטי המדות והכחות ולעשותם כלים לאלקות".

יד. הקדמת המשנה ,כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא"

אך עדיין דרושה תוספת ביאור: כיצד יתכן לומר שעניינה של התורה הוא לפעול את זיכוך מדות וכחות האדם -

היה ניתן להבין אילו היו הדברים אמורים רק ביחס לכחות הנשמה, שכן שורש הנשמות נעלה משורש התורה,

כדברי חז"ל9 ,מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר" (אפילו לתורה);

אמנם, בהתאם לכלל ש,המעשה עיקר"% - מדובר כאן אודות בירור וזיכוך מדותיה הטבעיות של הנפש הבהמית, עד לזיכוך אברי הגוף הגשמי, שבחיצוניותו אינו שונה מגוף של אינודיהודי"? - כיצד יתכן איפוא שעניינה ותכליתה של התורה במעלתה הכי נעלית - הוא לברר'? את כחות ומדות הגוף והנפש-הבהמית?

וכדי לבאר זאת - מקדימים את המשנה ,כל ישראל יש להם חלק לעולם"הבא":

ה, עולם הבא" האמור במשנתנו אינו גןעדן, כי אם עולם התחיה לנשמות בגופים'"'', ועליו אומרים אשר ,כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" - כי כל יהוד? גם מצד גופו הוא ,נצר מטעי מעשה ידי להתפאר", וכידוע שבחירת הקדוש-ברוך-הוא (שאמיתית ענין הבחירה הוא בעצמות) מתיחסת