417

,יגדיל" היא מעלת התורה הקשורה למעשה המצוות, כנאמר ,,תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה"", ו,יאדיר" היא מעלת התורה בעצמותה כפי שהיא למעלה לגמרי ממצוות, שזהו ענין המלוכה שבתורה% - ,בי מלכים ימלכו"*].

ואילו בתורה שבעל-פה בא בגילוי כיצד נשלמת כוונה זו במדריגה של ,הרבה להם תורה ומצוות", כנ"ל*".

יב. יגדיל תורה ו*אדיר בלשון עתיד

בזה מובן גם מדוע נאמר ,יגדיל תורה ויאדיר" בלשון עתיד (ולא ,הגדיל תורה והאדירה") - משום שאותה הגדלה והאדרה בתורה"שבכתב בשורשה למעלה, נעשית דוקא עלדידי ולאחר ש,הרבה להם תורה ומצות", בשלב בו נמשכות המצוות ומתגלות עלדידי תורה שבעל-פה;

- ההגדלה בתורה נעשית איפוא בעתיד - ,יגדיל תורה ויאדיר" -

אבות שיחות --

לאחרי שמה,רמיזא באורייתא"% - באה התורה שבעל-פה ולימודה המביא לידי מעשה.

וזה מתאים גם עם פירושו הפשוט של הפסוק - ,יגדיל תורה ויאדיר" שיהי" לעתיד לבוא", זאת משום שאמיתית גילוי זה יהי' רק כאשר יושלם בפועל התהליך של ,לזכות את ישראל" המתבצע עלדידי ,הרבה להם תורה ומצות" - לעתיד לבא.

יג. תורה ומצות הוא לזכך את כל כוחות האדם

עלדפי כל הנ"ל ניתן גם לבאר את שייכות המשנה ר"ח בן עקשיא אומר - לפרקי אבות (אותם לומדים כהכנה למתן תורה בחג השבועות):

הברטנורא% כותב בתחילת פירושו למסכת אבות: לפי שמסכת זו אינה מיוסדת על פי מצוה ממצות התורה כשאר מסכתות שבמשנה אלא כולה מוסרים ומדות וחכמי אומות העולם ג"כ חברו ספרים כמו שבדו מלבם בדרכי המוסר כיצד יתנהג האדם עם חבירו לפיכך התחיל התנא במסכת זו משה קבל תורה מסיני לומר לך שהמדות והמוסרים שבזו המסכת לא בדו אותם חכמי המשנה מלבם אלא אף אלו נאמרו בסיני.