413
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ענייני העולם), ולעשות מ,רשות הרבים" של העולם - ,רשות היחיד" ליחידו של עולם, בכך שתתגלה אחדותו של הקדוש-ברוך-הוא בעולם.
ומכיוון שתורה ומצות ענינם - אחד - מדוע קיימים בהם ריבוי והתחלקות שכאלה?
,לזכות" מלשון ,ז*כוך"
על כך מסבירה המשנה ,רצה הקדוש-ברוך-הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות", ,לזכות" הוא מלשון ,זיכוך": רצונו של הקדושדברוך-הוא הוא לא (רק) שליהודים יתוסף ביטול לאלוקות, אלא לפעול בהם (גם) את ענין הזיכוך*. וההבדל ביניהם%*:
תוכן הביטול הוא שהאדם ,מאבד" את מציאותו ועלזידי"זה נדבק באלקות; ולפיכך, אף שהאדם מורכב מכמה כחות ואיברים שונים - עד לריבוי ההתחלקות של רמ"ח איברים ושס"ה גידים - עם זאת אין משמעות לחילוקים אלה כאשר מדובר בתנועה של ,,ביטול", הפועלת את ביטול והעדר מציאותו, = ובמילא ביטול עניניו הפרטיים, כך שכאילו אין חילוק ביניהם.
אבות שיחות 49
לעומת זאת, ענין ה,זיכוך" הוא, שהאדם גופא, איבריו וגידיו, מזדככים ונעשים דבר אחד עם אלקות"י; - וכאן, אדרבא, יש משקל חשוב לריבוי ההתחלקות של האיברים והגידים, משום שהזדככות כל (כח) אבר וגיד - מוכרח להיות בהתאם לתוכנו וענינו הפרטי.
ומכיוון שהקדוש-ברוך-הוא רצה לפעול אצל ישראל את ענין הזיכוך (,,לזכות"), ,,לפיכך הרבה להם תורה ומצות" מכאן נובעים הריבוי וההתחלקות בתורה"' ומצוות, משום שלכל מצוה עניינה המיוחד הפועל זיכוך ב(כח) אבר וגיד מסויימים באדם* (וכן בחלק מסויים בעולם?). וכמו כן בתורה - הענינים השונים והמחולקים בתורה פועלים זיכוך באופנים שונים של גדר השכלפי.
הערות
- 5. וכמרז"ל (ב"ר רפמ"ד. וש"נ) ,לא נתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות". וראה לקו"א להה"מ סרנ"ט (סז, רע"א) בביאור המשנה שבפנים. תפארת ישראל (למהר"ל) ספ"ה. ועוד. וראה במדב"ר ר"פ בהעלותך.
- 6. ראה גם בהנסמן בהערה 31. לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 172 ואילך.
- 7. להעיר ג"כ ממשנ"ת (לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 468; 470 ואילך) בהחילוק בין תורה למצות, יחוד וביטול. וראה לקו"ש שם ע' 262 ואילך.
- 37. להעיר משער הגלגולים (ולקוטי מהרח"וו) שם: הנשמות הם ס' רבוא כו' התורה היא שרש נשמות כי ממנה חוצבה ובה נשרשו ולכן יש בתורה ס' רבוא פירושים כו' ונמצא כי מכל פי' מן הס' רבו פירושים נתהוו נשמה אחת כו'. ע"ש.
- 8. ראה במדב"ר פי"ד יו"ד (קרוב לסופו): נתן להם תורה שבכתב שיש בה תרי"ג מצות כדי למלאם מצות ולזכותם שנאמר ה' חפץ גו'. ולכן כל אדם מישראל צריך לבוא בגלגולים רבים עד שיקיים כל תרי"ג מצות התורה במחשבה דבור ומעשה וישלים לבושי נפשו ולתקנם כו' כדי להלביש כל תרי"ג בח" וכחות שבנפשו אחת ממנה לא נעדרה כו' (אגה"ק ר"ס כט (קמח, ב) בשם האריו"ל. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ד).
- 9. ראה במדב"ר פי"ז, ה.
- 0. ראה הל' ת"ת שם: ועוד אמרו חכמי האמת
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.