398
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
וכשם שהכינוי ,,בן הא הא" רומז להיותו גר - ,,בן אברהם ושרה שנתוספו ה"א בשמם", כך רומז לכך הכינוי ,,בן בג בג", כי ,בג בג" בגימטריא ה' ה' 5 (וכן נרמז הדבר בנוטריקון של ,בג בג"*': ,,בן גר בן גיורת"").
ומאותה סיבה האמורה לגבי ,,בן הא הא", אין בעל המאמר נקרא כאן בשמו אלא בכינוי ,,בן בג בג" הרומז לגרותו, כדי לציין שהיות בעל המאמר גר, קשור למאמרו* ,,הפך בה והפך בה":
פ"ח ב שיחות
כיון שבן-נח חייב בשבע מצוות, מובן שלמרות שלימוד התורה שלו (בדיני ופרטי שבע המצוות) הוא ענין נעלה, עד"כדי"כך = ש,נכרי ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול"*, בכל זאת אין הוא מטרה כשלעצמו אלא כאמצעי לידיעת הפרטים כיצד לקיים את שבע המצוות, ואין לזה אותו ערך ומעלת לימוד התורה כפי שהוא אצל יהודי. רק כאשר הוא מתגייר וחייב ללמוד תורה כמצוה ומטרה בפני עצמה, נעשה שינוי מהותי בלימוד התורה שלו, נוספת בו המעלה הנפלאה של ,,הפך בה והפך בה דכולה בה".
זהו הקשר שבין ,,בן בג בג" לבין המאמר ,,הפך בה והפך בה", שדוקא הוא אמר זאת, כי הציווי והמעלה של ,הפך בה והפך בה" מודגשים באופן מיוחד דוקא אצל הגר.
לפי זה מובן הקשר בין שני המאמרים - ,בן בג בג אומר הפך בה..." ו"בן הא הא אומר לפום צערא אגרא": שני המאמרים קשורים במיוחד לגר.
והסדר בין המאמרים מדוייק - תחילת המאמר ,הפך בה..." המדבר אודות לימוד התורה, ואחר כך המאמר ,לפום צערא אגרא" המדבר אודות הטירחא במעשה המצוות - שהרי ,תלמוד מביא לידי מעשה"'*.
הערות
- 1. ה"ח, ובכ"מ (ראה אנציקלופדיא תלמודית בערכו, וש"נ).
- 5. תוס' חגיגה שם. מדרש שמואל כאן מהרשב"ם בשם הר"י בן הרא"ש. מח"ו בפי' הב'. ובפי' הא': וב"ג עולה ה' כלומר בן אברהם שיש בו ה' אותיות.
- 6. י"ג (ראה פיה"מ להרמב"ם הוצאת קאפח) ,בן בגבג" - בתיבה אחת, וכן ,,בן האהא".
- 4. וי"ל (לחדודי עכ"פ) הנפק"מ בין ב' הגירסאות - להפי' שהי' ,,בן גר בן גיורת": כששניהם בתיבה אחת הר"ז מורה שהגירות הן של אביו (,,בן גר") והן של אמו (,,בן גיורת"), הי' בדור אחד: משא"כ ,בג בג" בב' תיבות מורה שהגירות של אביו ושל אמו לא היו בדור אחד.
- 5. 7] סה"ד מע' בן בג בג. מדרש שמואל מר' יוסף ן' נחמיאש בשם ,יש אומרים". וקצת הכרח לזה י"ל, שאם נק' בן בג בג רק מטעם שהוא בגימטריא ה' או ,בן אברהם שיש בו ה' אותיות" (כנ"ל הערה 75), הי' אפשר לקרותו בצירוף ושם אחר שעולה ה' כמו ,בן גב גב" או דא דא" וכיו"ב. וראה אוה"ת לך (כרך ד) ס"ע תשכד. שער מאמרי רז"ל (להאריז"ל) לאבות כאן (הובא ונתבאר בהמשך תרס"ו ע' תיז ואילך).
- 8. ראה לקו"א להה"מ סי' עח.
- 9. ועד"ז צריך לומר בכל המאמרים שהובאו בשמו של בן בג בג. משא"כ בקדושין (י, ב) שנק' ,יוחנן בן בג בג".
- 8. ומזה (שנקרא גם בשמו - יוחנן) הוכחה (נוסף על מ"ש לעיל הערה 25) שבמקומות שמובא רק ,,בן בג בג" - אינו (רק) בכדי ,להסתירו מן המלשינים" וכיו"ב.
- 9. אבות -
- 0. ב"ק לח, א. וש"נ.
- 1. קדושין מ, ב. וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.