397
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
צערא אגרא", שהוא מצד המקבל, כדלעיל.
,לפום צערא..." - ענענו של המקבל גם לגבי הטירתחא
במאמר ,לפום צערא אגרא" אין מתבטא ענינו של המקבל רק בכך שהשכר הוא בהתאם לטירחא, אלא גם ב,צערא" עצמו.
כי מדובר כאן, כאמור לעיל, על יגיעה בתורה ובמצוות שאין האדם חייב בה, אלא הוא מקבל זאת על עצמו מרצונו, בדומה לקבלת המצוות על ידי גר, בבחירתו העצמית (כיוון שאין לו חובה להתגייר, כאמור) - יוצא, אפוא, ש,צערא" זה, של קבלת המצוות על ידי גר, או" מילתא דחסידותא וכדומה אצל יהודי"", שייך כולו לאדם המקבל \7.
בכך נוסף הסבר לקשר שבין סוף מסכת אבות לבין תחילתה% (בנוסף לאמור בסעיף ט), כי גם בקבלת התורה, כאשר ,,משה קבל תורה מסיני" היו כל ישראל גרים?? (ובביטוי ,,קבל" מודגש ענינו של המקבל, כדלעיל).
יא. הקשר ביץ המאמרים של ,בן בג בג" ו,בן הא הא", והסדר ביניהס
לפי כל האמור לעיל מובן הקשר שבין המאמר ,בן הא הא אומר לפום צערא אגרא" לבין המאמר שלפניו ,בן בג בג אומר הפך בה והפך בה...", שלפי מספר גירסאות'" נכללים שני מאמרים אלו במשנה אחת.
גם בן בג בג היה גר או בן גרים"',
הערות
- 0. אבל לא ממש - ראה לעיל ס"ו.
- 70. ולהעיר ממשנ"ת לעיל ע' 348 ואילך.
- 1. בההדרן על מס' פסחים (שבהערה 57), דוה מה שר"ע ס"ל שהתומ"צ הן ב,,בעלותו" של הקב"ה (כנ"ל הערה 66) הוא לפי שר"ע הי' בן גרים (ראה סה"ד בערכו), והגרים מתייחסים בעיקר לא ,,לאברהם יצחק ויעקב (ישראל) כ"א למי שאמר והי' העולם" (תשובת הרמב"ם לר' עובדי' הגר - תשובות הרמב"ם (ירושלים תשכ"ג כרך ב' סרצ"ג. רמב"ם הוצאת שולזינגר - נ.י. תש"ז - סוף כרף א סי"ט)).
- 4. אבל אין מזה סתירה למ"ש בפנים - כי מ"ש כאן הוא בנוגע למעשה הגיור, וזה נמסר לבעלותו של האדם; משא"כ מה שהגרים מתייחסים ,למי שאמר והי' העולם" הוא לאחר שנתגיירו*.
- 5. *) וי"ל שב' ענינים אלו תלויים זה בזה: כי מכיון שהמסירה לרצון הקב"ה (קבלת המצוות) שבגר באה
- 6. אבות -
- 7. פ"ח ג שיחות -
- 2. ראה יבמות מו, א"ב. כריתות ט, א.
- 3. וכ"ה במס' אבות שבסידור אדה"ז.
- 4. ראה בהמצויין בהערה הבאה - שהי' גר. אבל לפי הפירוש (המובא לקמן בפנים) ש,בג בג" הוא נוטריקון ,,בן גר בן גיורת" - הי' בן גרים. וגם הלשונות (במקומות שבהערה הבאה) ,גר הי'" ,,גרים היו" יל"פ שהיו בני גרים [והרי גם במד"ש בשם י"א (שהובא בהערה 77) שהפירוש שהוא נוטריקון בן גר בן גיורת, כתב ,,וגר הי'". ובסה"ד (שהובא בהערה שם) הביא מתוס' חגיגה (ט, ב) ,,וכ"נ בתוס' חגיגה פ"ק בן בג בג ובן הא הא היו בני גרים (ע"ש) ולא כתבו כו'"], וכבכ"מ שגם בן גר וגיורת עד כמה דורות נק' ,גר" - ראה רמב"ם הל' איסורי ביאה פט"ו
- 11. מצד האדם - לכן, המסירה ונתינה שלו היא בתכלית, ולכן מתייחס הוא להקב"ה.
- 12. וע"ד המבואר בהמשך תרס"ו (ע' שכרז) המעלה ד,,עבד פשוט", דמכיון דזה שנותן את עצמו לעבד הוא ,,בכח עצמו" - לכן המסירה ונתינה שלו היא באופן ₪,מציאותו הוא רק מציאות האדון". ע"ש בארוכה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.