396
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ומצוות אחרות, שעליהן נאמר ,,אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, וחי בהם ולא שימות בהם"9:
במצוות בכלל מודגשת החובה מצד המקבל, ולכן המקבל חשוב לגביהן, ויותר מכך - הן הן ה,יוצרות" את המקבל - כמאמר חז"ל, שכדי שיהיה ,לשמש את קוני" לפיכך ,,נבראתי" - ,וחי בהם"%. לעומת זאת, שלושת הענינים שנזכרו לעיל, עיקר% חיובם הוא מצד הנותן, ולכן* אין אצלם ענין של ,יעבור" - ,יהרג ואל יעבור"].
ט. ,לפום צערא אגרא" ומסכת אבות - מצד מקבל התורה
הנאמר לעיל, ששכר התורה והמצוות הוא מצד גדרי המקבל, מודגש יותר בכך, שאופן השכר הוא ,לפום צערא", עד כמה היה למקבל צער וטירחא.
וכך נוסף עוד הסבר לקשר של המאמר ,לפום צערא אגרא" למסכת אבות - מילי דחסידותא:
המושג ,מילי דחסידותא", לפנים משורת הדין, קיים רק מצד המקבל. לעומת זאת, מצד הנותן כל תכלית
פ"ח ב שיחות
האדם היא רק ,,לשמש את קונו" ואין כלל הגבלה בחובתו לעבוד את ה', עד כדי מסירות נפש, כדלעיל בסעיף ז', ולכן אין קיימת ההגדרה ,לפנים משורת הדין"*.
כך מוסבר יותר% מדוע מתחילה מסכת אבות בביטוי ,,משה קבל תורה מסיני", ולא ,,הקדוש-ברוך-הוא. נתן תורה למשה בסיני" וכדומה, כי הענין של ,מילי דחסידותא" - תוכנה של מסכת אבות - מתאים רק בקשר ל,קבל", בקשר למקבל התורה והמצוות.
ונעוץ תחילתה בסופה*, ולכן גם סוף המשניות של מסכת אבות דן בענין השכר9, ובו עצמו בענין של ,לפום
הערות
- 2. אחרי יח, ה. סנהדרין עד, א וברש"י שם. רמב"ם הל' יסודי התורה רפ"ה.
- 3. ועפ"ז יומתק אמרו ברמב"ם פעם ב' ,וחי בהם".
- 4. אבל פשיטא שיש בהם גם גדר המקבל ולכן גם הן בכלל ד(נבראתי) לשמש את קוני. וי"ל דלכן אינו מחויב עונש אם עבר (רמב"ם שם ה"ד).
- 5. אבל להעיר מלקו"ת שבהערה 54.
- 5. אבות -
- 6. להעיר מהמבואר בההדרן על מס' פסחים (שבהערה 57) בפלוגתת ר"י ור"ע (סוטה ג, א) בכו"כ ענינים שבתורה, אם הם ,רשות" או ,חובה" - שפלוגתא זו היא חלק ופרט משיטתם הכללית בגדרי התומ"צ, אם הם (בעיקר) בגדרי הנותן או בגדרי המקבל: שיטת ר"י היא שהתומ"צ הם (בעיקר) בגדרי המקבל, ולכן ס"ל שכל ענין שבתורה (באם אין הכרח לפרשו שהוא ,חובה") ניתן ל,בעלותו" של האדם - ,רשות": ושיטת ר"ע היא שהתומ"צ הם (בעיקר) בגדרי הנותן, ולכן ס"ל שכל ענין שבתורה נשאר ב,בעלותו" של הקב"ה ולא נמסר לבעלות האדם - ,חובה".
- 7. ראה מדרש שמואל ריש מס' אבות, טעמים על מה ש,ייחס הענין אל המקבל" ולא אל הנותן (כמו ,ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וכו'" שייחס אל הנותן).
- 8. ראה הדרן הנ"ל ס"ג (ובהערות שם), לעיל ע' 4 (שוה"ג להערה 31), דמה שפשט המנהג לקשר - ב,,הדרן" - סיום המסכת בהתחלתה הוא (לא בכדי לחדודי לבד וכיו"ב, כי אם) לפי שסיום מסכת יש לו שייכות עם התחלתה.
- 9. ולהעיר שגם סיום ספר יד החזקה של הרמב"ם הוא בהשכר שיהי' לעתיד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.