392
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי שבמקרה הנזכר לגבי ,מעביר חביות ממקום למקום", שאם אין לו מה לאכול* ,מצוה היא לעשות לו לפנים משורת הדין וליתן לו שכרן""*.
ה. העבודה בכללה רצויה לבעל הבית
ולמרות שהלכה זו - ,מצוה היא לעשות לו לפנים משורת הדין וליתן לו שכרו" - נקבעה דוקא כשבעל הבית שכר את הפועל להעביר את החביות, ואילו בענינינו הוא עושה את הגיור או ההידור וההנהגה הטובה על דעת עצמו - בכל זאת, כיון ש,ניחא" לבעל הבית עבודת הפועל, הרי גם כשפשע בפרט מסוים
[לדוגמא, שכאשר העביר את החביות ,,במקום רעוע"*"* נשברה רק חבית אחת, והרווח מהחביות המועברות
פ"ח ב שיחות
הוא יותר מאשר ההפסד של החבית האחת השבורה, שאז ,ניחא" לבעל הבית בהעברת החביות, אם-כי אין הוא מרוצה מאופן ההעברה],
הרי מצד מדת חסידות חייב בעל הבית לשלם לו שכרו במילואו עבור עבודתו (כולל גם עבור העברת החבית שנשברה). כיון ש,ניחא" לבעל הבית כלל הפעולה, הרי זה כאילו ששכר אותו עבור זהל*.
לכן כך הוא גם בעניננו, שכיון ש,ניחא" לבעל הבית, לקדוש-ברוךהוא, בכך שהאדם מקבל על עצמו9 טירחא של הידור מצוה וכדומה (אם כי אופן הקבלה אינו כראוי, כאשר אין הוא מתנה ,בלי נדר")** הוא נותן את מלוא השכר עבור היגיעה - ,לפום צערא אגרא".
כך הוא גם לגבי גר שנתגייר: עצם הגיור רצוי לבעל הבית (הקדוש-ברוךהוא)*, ולפיכך, למרות שהיתה אחר-
הערות
- 1. שאפשר שיבוא מזה הפסד כו' ניחא לי' להקב"ה, כדלקמן סעיף ה'.
- 6. בב"ח שם, שהכוונה ב,אין לו מה יאכל" היא שאין לו ,,כדי סעודת היום" [וצ"ע אם זהו לד"ה - מכיון שלא הוזכר זה בשאר פוסקים]. ובנדו"ד יש לומר, שמלא עומסו של הקב"ה שיתן לכל צדיק בהש"י עולמות (סנהד' ק, סע"א. רש"י שם) - זה נעשה ,,סעודת היום" של האדם.
- 3. 7] טור שם (מכ"מ שם). סמ"ע שם. שו"ע אדה"ז הל' שאלה ושכירות סי"ט.
- 4. והא דאיתא בב"מ שם שרבה בר בר חנן סבר שאינו צריך לשלם שכר, וגם רב לא הביא לו ראי' (שצריך לתת שכר) מהא דאבות - הוא לפי שמנהג הקב"ה, אין מוכרח כלל שמחוייב בזה בן אדם בכל פרטיו ממש [וע"ד מרז"ל (ויק"ר פכ"ז, ב) עה"פ (איוב מא, ג) מי הקדימני ואשלם]. ובפרט שההנהגה ד,לפום צערא אגרא" היא חידוש, גם לגבי מסקנת הגמרא (בב"מ שם), כבהערה 38.
- 37. ל' שו"ע אדה"ז שם.
- 6. אבות -
- 8. אלא שאעפ"כ, אין זה דומה ממש לשוכר את הפועל - שלכן היא רק מידת חסידות [משא"כ בשוכר את הפועל, מצוה הוא לעשות לו לפנים משורת הדין, ועד שכופין על זה (ב"ח שם)]. ועפ"ז מובן החידוש שב,לפום צערא אגרא" על הדין ד,וארחות צדיקים תשמור" שבב"מ שם. וראה הערה 43. ועצ"ע.
- 9. להעיר מתוד"ה ואתה - שבת פז, א.
- 0. וגם לפי הנ"ל הערה 35, הרי ניחא לי' לבעה"ב (הקב"ה) עצם הענין שמקבל ע"ע הידור וכו' נוסף, וההפסד הוא רק באופן עבודתו, כנ"ל.
- 1. וכמ"ש (רות ב, יב): ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלמה גו' אשר באת לחסות תחת כנפיו, ובמד"ר שם (א"ר חסא) מפרש ד,אשר באת לחסות תחת כנפיו" הוא ,,פעלך" שע"ז ,,ישלם ה' גו'". וראה יתירה מזו יבמות (מח, סע"ב) מפני מה גרים בזה"ז מעונין ויסורין באין עליהן כו' מפני ששהו עצמם
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ט לקו"ש חי"ז ע' 392
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.