391
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ענין של מדת החסידות, כדלעיל בסעיף ג? ההסבר לכך הוא:
כאשר אדם מקבל על עצמו טירחא בתורה ובמצוות בדבר שאין הוא מחוייב - כהידור מצוה או הנהגה טובה וכדומה, ולאחר קיום שלוש פעמים אין הוא מקיים הידור זה = יוצא, שקבלת היגיעה על עצמו (ללא התנאי ,בלי
נדר") *2 היא כ,פשיעה", וגורמת להפסד מאוחר יותר* - [ועל"אחת-כמה-וכמה אצל גר
שנתגייר, שאינו מקיים אחר כך את המצוות כראוי, הרי גיורו הוא פשיעה, שהרי ,,קשים גרים לישראל כספחת"'*, כי ,,אין בקיאין בדקדוקי מצות וישראל למדין ממעשיהם"*י - ולפי הדין צריך לפניזכן להבטיח ולהזהיר את הגר הרוצה להתגייר: ,מה ראית שבאת להתגייר... דאי פריש נפרוש...", וכיון שבכל זאת התגייר בלי להתחשב בקשיים העלולים לנבוע מכך אילו לא יקיים את המצוות בדקדוקיהן, הרי זוהי ,פשיעה"] -
לכן, לולא החידוש ,לפום צערא אגרא", ניתן היה לחשוב, שהוא אינו
מקבל שכר על ה,,צער", כפועל שקיבל על עצמו להעביר ,חבית ממקום למקום" ועקב פשיעתו היא נשברה (שהובילה בדרך מקולקלת וכדומה), וההלכה היא, שאין בעל הבית צריך לשלם לו על עבודתו, ולהיפך: הפועל צריך לשלם עבור החביות השבורות'*.
החידוש ב,, לפום צערא אגרא" הוא, שגם כאשר הטירחא שקיבל על עצמו גרמה להפסד (כביכול) לבעל-הבית (הקדוש-ברוך-הוא)*, בכל זאת משלמים לו שכר עבור ה,צער" והטירחא לפנים משורת הדין**, כפי
הערות
- 29. ראה לקמן הערה 35.
- 0. וכמו מי שקבל ע"ע מינוי וכיו"ב (שאינו מחויב בזה) וזה גרם ע"ד יומא (פו, א) ,,היכי דמי חילול השם אמר רב כגון אנא אי שקילנא בישרא מטבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר".
- 1. יבמות מז, ב. וש"נ.
- 2. תוד"ה קשים (וראה רש"י שם ד"ה דאמר). וכ"ה ברש"י שם קט, ב.
- 3. יבמות שם.
- 6. אבות -
- 7. פ"ח ב שיחות 7
- 4. ב"מ פג, א. שו"ע חו"מ רסש"ד.
- 5. ובפנימיות הענינים י"ל שההפסד שנגרם לבעה"ב הוא לא רק במקרים מסויימים (שאינו מקיים את ההידור כדבעי ולא התנה בל"נ) כ"א בכל אופן. כי מכיון ,,שלפי אמיתת עוצם גדולתו ורוממותו גם העבודה האמיתית היא כלא ממש ואדרבה לחטא יחשב כו'" (ד"ה החלצו תרנ"ט פי"ג, עיי"ש בארוכה. ועד"ז בד"ה ויכנעו עמי תרנ"א), הרי (בשלמא במצות שנצטוו אזי ההפסד שנגרם לא בא ע"י פשיעתו כיון שנצטוה בקיום התומ"צ, אבל) כשמקבל ע"ע הידור וכיו"ב שלא נתחייב בו, הרי נמצא שההפסד (שעבודתו הוא לא כדבעי למעבד (כתובות סז, א) לגבי עוצם גדולתו, ויתירה מזו, כנ"ל) באר ע"י פשיעתו, והיציאה היא יתירה על השבח.
- 35. ועפ"ז מתורץ ג"כ מאי נפק"מ - בהנהגת האדם - הא דלפום צערא אגרא,
- 11. דלכאורה דוחק לומר שזהו רק בכדי לזרזו בקיום התומ"צ (ובפרט שבהתחלת המס' (משנה ג') מפורש ,אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב ע"מ לקבל פרס כו'", ולאחרי (קיום) הוראה זו וכל ההוראות עד לסיום המס', יזרזו את האדם לקיום התומ"צ (גם כשיה" קשור עם צער) ע"י ההודעה שיגיע לו שכר גם עבור הצער!)
- 12. - כי (נוסף ע"ז שי"ל שמודיע הנהגה ד,מידת חסידות" - לפנים משורת הדין - של הקב"ה והדבק בדרכיו, הנה) בזה מודיע שגם קבלת צער כזה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.