389

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

על השבח - ומהו החידוש של ,לפום צערא אגרא"?

ב. בקיום מצוות - היגיעה היא חלק מהשבח

בהלכות המוזכרות לעיל, הטרחה והעבודה - ה,הוצאה" - של הפועל הם ענין נפרד מן התועלת שמפיק בעל הבית כתוצאה מן המלאכה, ואף ש,עביד שליח שליחותיה", הרי הוא מילא רק את פעולתו שלו בשלמות, אך לא תמיד התבצעה המטרה שלשמה שמר אותו בעל הבית.

אך בעניננו אין ה,,צערא" של קיום התורה והמצוות ענין נפרד מן הרווח והשבח. כפי שאומר הרמב"ם ב, שמונה פרקים"*, , שהמתאוה לעבירות ונכסף אליהם הוא יותר חשוב ויותר שלם מאשר לא יתאוה אליהם ולא יצטער בהנחתם... ולא דים זה עד שאמרו ששכר המושל בנפשו?' גדול לפי רוב צערו במשלו בנפשו ואמרו לפום צערא אגרא, ויותר מזה שהם ציון להיות האדם מתאוה לעבירות'... לא יאמר אדם אי"אפשי... אלא אפשי ומה אעשה אבי שבשמים גזר עלי".

ולפי זה קשה עוד יותר מהו החידוש של ,,לפום צערא אגרא": הצער עצמו הוא ענין של שבח, שעל כך הצטווה - ומהו החידוש בקבלו שכר על ה,,צערא"?

ודוחק גדול לומר שזוהי כוונת המשנה, והיא המקור לכך, כפשטות לשון הרמב"ם שמצטטה בעניננו = כי יש מאמרי חז"ל רבים בענין זה, כדלעיל.

ג. מקבלים שכר גם עבור יגיעה שאינה חובה

יש לומר שההסבר לכך הוא: באומרה ,,לפום צערא אגרא" מתכוונת המשנה לחדש: מדובר על צער כל שהוא, ובמיוחד צער אמיתי ללא עירוב תחושת התענוג על-כך שהוא מקיים מצוה, אלא יגיעה כזו בתורה ומצוות שהאדם אינו חייב, אלא הוא מקבל על עצמו מרצונו -

(ולפי זה יובן מדוע המשנה ,לפום צערא אגרא" נאמרה במסכת אבות ודוקא בסופה, מסכת המדברת על ,מילי דחסידותא"", ענינים שהם לפנים משורת הדין, כדלהלן בסעיף ה',

הערות

  1. 8. פ"ו. ולהעיר שבפיה"ז (להרמב"ם) אבות ספ"ה מפרש באו"א.
  2. 9. ולהעיר, שהמעלה דהכובש את יצרו - וכן השכר על זה - היא הלכה (ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד).
  3. 0. כ"ה בפיה"מ שלפנינו, ובהעתקת הרב קאפח שתיבות הנ"ל ,,ציוו .. לעבירות" אינן בהמקור והן הוספת המעתיק. ובהעתקתו: שהם ציוו שיהא האדם כובש את יצרו (וכן בהמשך הלשון יש שם כמה שינויים בהסגנון).
  4. 4. אבות -
  5. 5. פ"ח ב שיחות 15
  6. 1. אלא שמחלק דמה שאמרו ,לא יאמר אדם אי אפשי כו' אלא אפשי ומה אעשה כו'" הוא רק בהתורות השמעיות (חוקים וכיו"ב), אבל במצות השכליות (רעות גם מצד השכל) צ"ל אי אפשי. ע"ש.
  7. 2. ראה תוי"ט במשנה כאן מדרך חיים: וזה בשכר הצער הטורח עצמו שאם הוא מרובה שכרו מרובה. אבל שכר מצות עצמן אי אתה יודע שכרן. עיי"ש (בדרך חיים) בארוכה.
  8. 3. ראה ב"ק ל, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.