379

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ואדרבה, החידוש העיקרי הוא ,הוי רץ למצוה קלה", שאפילו במצוה קלה יש ,,נעימות" בלתי מוגבלת, אשר על כן צריכה להיות ריצה גם למצוה זו.

יא שני הטעמים בהתאם לשני האופנים בחביבות המצוות

בתחושת ,נעימות" = המצוות וחביבותן ייתכנו שני אופנים: (א) היהודי חש בחביבות שבמצוות עצמן - ,קרבת אלוקים טוב", (ב) היהודי חש את אשר ישיג הוא - נפשו האלוקית - מכך ,,קרבת אלוקים לי טוב"*.

ואלה הם שני הטעמים שמביא בן עזאי לצורך של ,,הוי רץ למצוה..." - (א) שמצוה גוררת מצוה, (ב) שכר מצוה מצוה:

הטעם העיקרי: לגבי החביבות של המצוה עצמה ,מצוה גוררת מצוה" - הנעימות הגדולה שבמצוה היא בכך שהיא ,גוררת מצוה" - היא גורמת לצוותא וחיבור" של האדם עם

אבות - פ"ד שיחות 1086

הקדוש-ברוך-הוא%.

אך כיוון שהוראתו של בן עזאי מכוונת גם למי שעדיין אינו בדרגה של ,קרבת אלוקים טוב", ואפילו למי שנמצא עדיין בתחילת העבודה ומבצע רק את העבודה שלפי הרגשתו מתאימה לו לפיכך הוא מוסיף ,ששכר מצוה מצוה":

גם שכר המצוות - שאת ה,שכר" אדם מרגיש שהוא מקבל - הוא ,מצוה", שהוא מתאחד עם הקדושברוך-הוא*, באופן שהוא חש נעימות בלתי מוגבלת. כידוע בענין ,שכר מצוות בהאי עלמא ליכא"", ששכר המצוות אינו מוגבל וה,עולם" אינו יכול להכיל את השכר,

ולכן, גם לשם שכר מצוה, צריכה להיות ריצה - בלי מדידות והגבלות.

(משיחות ש"פ אמור וש"פ בהו"ב תשכ"ד)

)5 2

הערות

  1. 6. תהלים עג, כח.
  2. 7. כן פירש הה"מ - בנדו"ד - לקו"א סרנ"ט (סז, רע"א). או"ת צג, ריש ע"ד.
  3. 8. אין הכוונה כאן להצוותא וחיבור שנעשה מצד קיום רצון העליון (שבזה אין הפרש בין מצוה למצוה), כ"א להצוותא וחיבור שמצד ההמשכה פרטית דכל מצוה (תפלין - המשכת המוחין, וכו'), שבזה היא ה,,נעימות" שבמצוות,
  4. 4. ובפרט באם תימצי לומר שגם עי"ז נעשה חיבור וכו' ממש ולא רק מרכבה וכו'. ואכ"מ.
  5. 9. קידושין לט, ב. אגה"ק סי' ג'. סי' כג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.