377
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ה,ריצה" - הזריזות, החיות והשמחה הבלתי מוגבלת בעבודת ה', שהיא ,,עבודה גדולה"> - מילתא דחסידותא.
אך גם בכך יש שני אופנים: (א) ,הוי... רץ... לעשות רצון אביך שבשמים" - ריצה זו אמורה לגבי כל אחד, ולכן היא מובאת בטור ובשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן, כדלעיל. (ב) ההוראה של בן עזאי ,,הוי רץ למצוה קלה" - שאינה שווה לכל נפש.
ההסבר לכך הוא:
,יהודה בן תימא" אינו מדבר כל כך על הריצה והשמחה בעת עשית המצוות, אלא על ה,ריצה" בהתמסרות
כדי שימצא קן (חולין קלט, ב).
להעיר אשר כהנ"ל (שירוץ כו') אינו במצות דלא שייך בהם ריצה (כפשוטה, או גם כתוכנה) ומהם במצות הנקראות קלות:
ציצית שנק' מצוה קלה (מנחות מד, רע"א) - הרי אין ציצית מן המצות ,,שאדם חייב להשתדל ולרדוף** עד שיעשה אותה" (ל' הרמב"ם הל' ברכות פי"א ה"ב), כי ,,אין אדם מחויב לקנות לו טלית ולהתעטף בה כדי שיעשה בה מצוה" (רמב"ם הל' ציצית פ"ג הי"א);
סוכה - מצוה קלה (ע"ז ג, א) שכשמקיימה כדבעי אין צורך לרוץ (ברגליו כפשוטו) להסוכה, שהרי - ,בל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע .. תשבו כעין תדורו" (סוכה כח, ב). ועוד.
אבות - פ"ד שיחות 108
הכללית של היהודי לעבודת ה' בתחילת היום לפני עיסוקו בפרטי העבודה*. בדומה לאמירת מודה אני ,מיד כשניעור משנתו", > שזוהי הוראה כללית% והתמסרות לקדוש-ברוך-הוא בתחילת היום.
ומשום כך: (א) אין הוא מתבטא ,הוי רץ למצוה" אלא - ,,לעשות רצון אביך שבשמים", שזהו כלל עניני העבודה במשך היום. (ב) דברים אלו נקבעו בתחילת השולחן ערוך כולו, ויותר מכך - אף לפני אמירת מודה אני - כי ההתמסרות לעבודת ה' שאליה מתכוון יהודה בן תימא בהוראתו, היא התמסרות \,הודאה" כללית אף יותר מ,מודה אני".
וההתעוררות הכללית לעבודת ה' אמורה לגבי כל יהודי, בכל מצב שהוא,
הערות
- 1. **) ואולי י"ל דבתור מילתא דחסידותא (ואולי עוד יותר) צריך לרוץ בזה וכבש"ס שם (מא, א) שבעידן דריתחא מענישין ע"ז. עיי"ש. ואולי זהו המקור וזוהי כוונת הרמב"ם הל' ציצית שם: אע"פ שאין אדם מחוייב לקנות לו טלית .. אין ראוי לאדם חסיד שיפטור עצמו ממצוה זו אלא לעולם ישתדל להיות עטוף כור'. ובטור ושו"ע אדה"ז או"ח רסכ"ד: טוב ונכון להיות כל אדם זהיר וזריז במצות ציצית כר' (ובשו"ע שם, השמיט תיבת ,וזריז").
- 4. אבל רישומו ניכר גם בעבודתו במשך כל היום, שמצד מסירה ונתינה זו הוא רץ בחיות ושמחה כפשוטה* בכל עניני עבודת ה' במשך היום (וראה ב"ח או"ח בתחלתו) - אלא שהריצה היא (לא מצד תוכן הפרטי שבכל מצוה - כהוראת בן עזאי, כדלקמן סעיף יו"ד - כ"א) מצד הנקודה הכללית שבכל מצוה ומצוה - ,,לעשות רצון אביך שבשמים", ובמילא היא בכל מצוה בשווה. וראה לעיל הערה 7.
- 5. שו"ע אדה"ז או"ח מהד"ת ס"א ס"ו. מהד"ק שם ס"ה.
- 6. ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ו. ע' 274, ובארוכה לקו"ש חכ"א ע' 282 ואילך (ועוד), שזה מרומז גם בשם בעל המאמר - יהודה בן תימא (מלשון הודאה כו'), ע"ש.
- 5. *) ועפ"ז כוונת יהודה בן תימא היא גם לריצה כפשוטה ברגלים, וכפשטות לשון הטור ,ואמר רץ כצבי כנגד הרגלים שרגליך לטוב ירוצו". וראה ב"ח ופרישה שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.