372

8 לקוטי היא בהתאם לחומרתה, כי אין כאן הדגשה של ,,קלה כלחמורה"?

ב. שני טעמים להוראה ,הוי ר\..."

לגבי הטעם להוראה ,הוי רץ למצוה קלה ובורח מן העבירה" אומר בן עזאי שני דברים: (א) שמצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה, (ב) ששכר מצוה מצוה ושכר עבירה עבירה.

בפשטות, ההבדל בין שני הטעמים הוא: הטעם הראשון מסביר מדוע צריך היהודי לרוץ אפילו לקיום מצוה קלה, כי היא תגרום לקיום עוד מצוות רבות*. ולפי הטעם השני, הריצה למצוה צריכה להיות גם מצד מצוה זו עצמה, כי ,שכר מצוה מצוה", כפי שמפרש רבי עובדיה מברטנורא, שה, שכר וההנאה" שיש לאדם בקיימו מצוה, המתבטאים בריצתו לקיום מצוה, גם הם מצוה. או לפי הפירוש, ששכר המצוה היא -- ,מצוה": ה,,צותא" והחיבור"' עם הקדוש-ברוךהוא הנגרם על ידי המצוה.

אך לפי זה יוצא, שהטעם העיקרי הוא ,שכר מצוה מצוה", המסביר שהריצה היא מצד מצוה זו עצמה, ובמיוחד לפי פירוש רבי עובדיה מברטנורא שב,שכר מצוה מצוה" אין

אבות - פ"ד

הכוונה לשכר על המצוה שאליה הוא ,רץ", אלא לריצה עצמה, והטעם ,שמצוה גוררת מצוה" הוא טעם נוסף, למקרה שההסבר ,,ששכר מצוה מצוה" לא ישפיע על האדם לרוץ למצוה, שאז הוא יעשה זאת מפני שבקיום מצוה זו תלוי קיום מצוות נוספות (וביחס לטעם ,שכר מצוה מצוה" הרי זה כקיום ,,שלא לשמה" של מצוה זו עצמה, ולפחות בדקות) -

ואם כך, מדוע מקדים בן עזאי את הטעם ,,מצוה גוררת מצוה" לפני הטעם ,שכר מצוה מצוה"?

ג שלושת הענינים של ,ריצה" בעבודת ה'

בענין ,,הריצה" בעבודת ה' ישנה הוראה נוספת, אף היא במסכת אבות '': ,יהודה בן תימא אומר הוי... ורץ כצבי... לעשות רצון אביך שבשמים". הוראה. זו קבעו ,,בעל הטורים", וכן אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו, במהדורא תניינא, כהתחלה וכהוראה כללית ויסודית לחלק ,אורח חיים", ולכל ה, שולחן ערוך".

ויוצא, שבעבודת האדם לקונו יש שלושת ענינים ואופנים של ,ריצה":

(א) הריצה לדבר מצוה, שהיא חובה ,מצוה". הלכה זו נאמרת בעיקר לגבי הריצה לבית הכנסת, אף שלאחר מכן מוסיפים ,,וכן לכל דבר מצוה".

(ב) הריצה ,לעשות רצון אביך