365

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ישראלי, ככתוב'" ,את העולם נתן בלבם". מזה מובן, שהאפשרות ש, אלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו" קיימת גם חס ושלום אצל יהודיםי, ואדרבה - כתוצאה מיישום הוראה זו עלדידי יהודים, נפעל גם בעולם שלא יהיה ,,איש את רעהו חיים בלעו".

ולכאורה תמוה: כיצד שייך לומר אודות יהודים, שלמרות כמה וכמה ציוויי ה' הברורים בזה, הרי בלא מוראה של מלכות יוכל יהודי ,,לבלוע" (ולא סתם אדם נוסף, אלא אפילו) את ,רעהו"?! ובפרט, כאמור, שהמדובר כאן אודות יהודי (הלומד מסכת אבות, משום) שרצונו ,למהוי חסידא" [=להיות חסיד] - האם זקוק הוא לאזהרה ,הוי מתפלל בשלומה של מלכות" כדי להבטיח שלא יהיה ,בולע" את ,,רעהו"?

ב. קשר המאמר ,שנים שיושבין וכו'" למשנתנו

לאחר המאמר המובא לעיל, נאמר

אבות - פ"ג שיחות 1

במשנה זו'': ,רבי חנינא'י בן תרדיון אומר שנים שיושבין ואין ביניהם דברי תורה הרי זה מושב לצים כו' אבל שנים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה וכו'".

כבר דובר פעמים רבות'', כי חלוקת המשניות הינה מדוייקת [דבר הנוגע להלכה למעשה"': במקרה שאחד מקדש אשה ,על מנת שאני יודע לשנות" (שהקידושין הם בתנאי שהוא יודע משניות) - יש לומר שמספיק (ונחוץ) לדעת שלוש משניות'], ויש אומרים כי (גם) משום כך כלל אדמו"ר הזקן את מסכת אבות בסידורוי' - כדי לדעת את אופן חלוקת המשניות.

ואין מובן: מהו ההמשך והשייכות של המאמר ,שנים שיושבין וכו" למאמר ,הוי מתפלל בשלומה כו'", שלכן נכתבו שניהם באותה

הערות

  1. 7. כמוכרח ע"פ מרז"ל (רש"י ורמב"ן ר"פ בראשית. ועוד) בראשית - בשביל ישראל שנקראו ראשית.
  2. 2. *ד) קהלת ג, יא. לקו"ת במדבר ה, ריש ע"ב.
  3. 8. ראה פיה"מ להרמב"ם (תרגום קאפח): כלומר לולא יראת המלכות היינו בולעים זה את זה חיים. ועד"ז הוא במחז"ו: שאילולי לא היתה יראתה של מלכות עלינו כו' היינו בולעים אחד את חבירו כו'. ולהעיר מהגירסא במחז"ו שם, בש"נ למשניות וכת"י ע"ז הנ"ל (הערה 2): ,,בלענו".
  4. 9. ראה מדרש שמואל בסוף הפיסקא ואפשר. ובפי' מר' משה אלשאקר.
  5. 0. לגירסת אדה"ז בסדורו. וכ"ה במשניות דפוס ראשון (נאפולי, רנב), כת"י פארמה (ג), כת"י תמני. וכ"ה בדפוסי משניות וש"ס שלפנינו. ובמשניות שעם פי', מדרש שמואל וכו' הוא משנה בפ"ע. וכ"ה בכת"י קופמאן, כת"י פארמה (א), כת"י פריז.
  6. 6. וראה ספר יש סדר למשנה למשניות (מהר"י (פיק) ברלין) בתחלתו ד"ה אלה החוקים, ועוד.
  7. 1. כ"ה בסידור אדה"ז. וגם כאן שינויים, וע"ד הנ"ל הערה 2. ובלחם נקודים (להיעבץ): חנני'. כ"ה ברוב הספרים. ואכ"מ.
  8. 2. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 155. ועוד.
  9. 12. ואולי י"ל שנפק"מ גם לענין ,,המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו" (משנה ז' לקמן (לגי" אדה"ז). וראה מדרש שמואל שם מהרב ר' משה אלמושנינו).
  10. 3. חלקת מחוקק אה"ע סל"ח סק"מ (וראה ב"ש שם סקנ"א). ועד"ז להסברא שהביא שם ש,די במשנה אחת".
  11. 4. ראה שער הכולל פ"ל ס"ג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.