364
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בדרך כלל, ההנהגה לגבי מי שמחשיב עצמו רשע, וכתוצאה מכך אינו מתעורר מעצמו לחזור בתשובה, היא באופן של ,יאה עניותא ליהודאי"* - שמובאים עליו פורעניות ויסורים ר"ל כדי לשברו ולהביאו לחזור בתשובה.
אך לא כן היה בדורו של רבי שמעון בן נתנאל, אשר זכותו הגנה עליהם מפני הפורעניות,
ולכן היה צורך באזהרה מיוחדת ,ואל תהי רשע בפני עצמך" שכל אחד יכול וצריך, ובסופו של דבר בל ידה ממנו נדח, וכל אחד יחזור בתשובה. ויותר מכך: אין הוא צריך להודקק ליסורים וכדומה, אלא הוא יכול לחזור בתשובה מתוך הרחבה וחיי מנוחה ושלוה.
(משיחות ש"פ בהעלתך. שלח ובלק תשכ"ח)
הערות
- 1. נתנאל כרבי שמעון בר יוחאי, המתבטא בשתי ההוראות הראשונות במשנה, אשר משום כך הוא מגן על דורו ו,,סובל כל עוונותיהם" - יש צורך באזהרה ,ואל תהי רשע בפני עצמך":
- 3. חגיגה ט, ב. ובפי' הר"ח שם.
- 3. אבות - פ"ב שיחות -
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.