360
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הוא: הלומד אומר דברי תורה שהקדוש-ברוך-הוא אומרם כביכול. אופן זה של לימוד נובע מהתבטלות מוחלטת כלפי נותן התורה, עד לאופן של ,,דירה לשכינתא".
ולפי זה מובן, שהענין של ,תורתו אומנתו" אצל רבי שמעון בר יוחאי, קשור בהיותו מ,מארי קבלה" - ואדרבה: הוא אשר לימד את פנימיות התורה לתנאים האחרים?י, ולפיכך הוא היה בדרגה הנעלית ביותר של ,,תורתו אומנתו".
1 רשב"י - בהתבטלות מוחלטת תמיד
בכך יובן טוב יותר מדוע דוקא רבי שמעון בר יוחאי לא הפסיק מלימוד תורה לצורך קריאת שמע:
כדי שלימוד התורה יהיה באופן של ,ואשים דברי בפיך", כדלעיל, צריך להגיע לפני כן להתבטלות מוחלטת כלפי אלקות, וזאת על ידי העבודה הרוחנית של קריאת שמע, שמשמעותה מסירות נפש*.
אבל רבי שמעון בר יוחאי, ובמיוחד
אבות - פ"ב שיחות 5
לאחר היותו במערה, היה תמיד במצב של התבטלות מוחלטת כלפי אלקות , כדבריו* ,,אנא סימנא בעלמא" - הוא כשלעצמו אינו מציאות כלל אלא רק ,סימן" לאלקות. הוא היה ,דירה לשכינתא" לגמרי, ולכן נאמר ל עליו ,מאן פני האדון הו" דא רבי שמעון בר יוחאי".
ולכן הוא לא היה זקוק להכנה של קריאת שמע כדי שלימוד תורתו יהיה באופן של ,,תורתו אומנתו":*.
ח. מעלתו של רבי שמעון בן נתנאל באופן ה,פתיחה" של מעשה מרכבה
מסופר בגמרא*, שרבי אלעזר בן ערך ביקש רשות מרבי יוחנן בן זכאי לחזור בפניו ,דבר אחד שלמדתני" בענין מעשה מרכבה, ולאחר ש,פתח רבי אלעזר בן ערך .. ודרש", אז ,ירדה אש מן השמים...". ובהמשך לכך מספרת הגמרא, שכאשר שמעו זאת רבי יוסי* הכהן ורבי שמעון בן
הערות
- 7. ראה סידור דש, סע"ב. מאמר ל"ג בעומר ושלאחריו בהמשך והחרים תרל"א.
- 2. וגם ,תורתו של רשב"י בנגלה שהיתה תורתו אומנתו פי' כלי שלו שהי' יודע הפנימיות בכל פשוטי ההלכות ובשעה שהי' לומד הי" ממשיך עצמות אוא"ס .. ע"י פנימיות התורה" (המשך תרס"ו ס"ע מה. ועוד), כידוע שרשב"י הי' מחבר סתים וגליא (נסמן לקמן הערה 49. ועוד. וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 131 ואילך). וראה לקו"ת מטות פד, סע"ג. ועוד.
- 8. אוה"ת שם (בריש העמוד). סה"מ תרכ"ז שם.
- 9. ראה אוה"ת (ע' רנז) וסה"מ תרכ"ז (ע' עדר) שם, דרשב"י ,הי' תמיד בבחי' ביטול .. ואפ"ל (ש)דוקא רשב"י לפי שחיבר סתים וגליא".
- 0. זח"א רכה, א.
- 1. זח"ב חל, א. וראה בהמצויין בניצוצי זהר (מרגליות) שם.
- 2. ראה המשך תער"ב (שבהערה 25) דרשב"י ס"ל דאין מפסיקין לק"ש ,לפי שתורתו אומנתו דרשב"י הי' במעלה ומדרי' עליונה שגם בהנגלה הי' מאיר בו האלקות שבההלכה" - והרי ענין זה הוא מצד עוצם הביטול דרשב"י, כמבואר בהמשך תרס"ו שם.
- 3. חגיגה יד, ב. ירושלמי שם (פ"ב ה"א).
- 4. בירושלמי שם גריס ,ר' יוסף הכהן" - אבל
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.