347
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
0 לקוטי
פרק ראשון
א. הקשר של דברי שמאי ל,מילי דחסידותא" ,שמאי אומר עשה תורתך קבע, אמור מעט ועשה הרבה, והול מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות"'.
הפירוש הפשוט של שלושת הבבות במשנתנו הוא (כדברי המפרשים): ,עשה תורתך קבע" - ,,שיהיה עיקר עסקך ביום ובלילה בתורה, וכשתהיה יגע מן הלמוד תעשה מלאכה ולא שיהיה עיקר עסקך במלאכה", וכמאמר רז"לי ,עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי"; ,אמור מעט ועשה הרבה" - להבטיח מעט, ,,ועשה הרבה" יותר ממה שהובטח, ,,כמו שמצינו באברם שאמר תחלה* ואקחה פת לחם ובסוף* ויקח בן בקר רך וטוב"; והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות - ,כשאתה מכניס אורחים לביתך לא תתן להם ופניך כבושות בקרקע".
לפי זה תמוה: במסכת אבות מדובר (רק) אודות ,,מילי דחסידותא" [=דברי חסידות], כדברי רז"ל ,האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דאבות" [=הרוצה להיות חסיד יקיים
את הנאמר במסכת אבות] - כלומר, אלו הנהגות שיהודי אינו מחוייב בהן מצד הדין וההלכה, אלא עליו לעשותן מצד מידת חסידות - לפנים? משורת הדין'; אך שלושת העניינים הנ"ל אינם לכאורה בסוג של ,מילי דחסידותא" - החיוב שבהם מובן מצד עצמם, או שניתן להבינו מציוויים אחרים בתורה ובהלכהל:
א) ,,עשה תורתך קבע" - לשון זהה מוצאים בחיובי רז"ל שהובאו להלכהף': עשה תורתך קבעו ומלאכתך עראי ואם כן מה החידוש כאן כמידת חסידות?'); כמו כן מוצאים כמה וכמה
הערות
- 1. משנה טו (וכ"ה בסדור. אדה"ז). בפיה"מ להרמב"ם (הוצאת קאפח) היא משנה יד.
- 2. רע"ב. וראה גם פרש"י, רמב"ם רבינו יונה ומאירי. וראה לקמן ס"ג והערה 28.
- 3. ברכות לה, ב.
- 4. וירא יח, ה.
- 65. שם, ז.
- 6. ב"ק ל, א.
- 7. בב"ק שם לפנ"ז (דעת ר"י) ,לקיים מילי דנזיקין". וגם בזה י"ל דכוונתו שמקיים מילי דנזיקין באופן דלפנים משורת הדין (ועד"ז י"ל לה,,אמרי לה מילי דברכות" שם - ע"ד ברכות כ, ב) - ראה הקדמת המהר"ל מפראג לספרו דרך חיים ד"ה ומפני וד"ה וסדר.
- 8. ראה רמב"ם הל' דיעות פ"א ה"ה. המשך תער"ב ח"ב פשע"ו (ע' תשעג). וידועה ראיית אדה"ז ממרז"ל (נדה יז, א ותוס' שם) שורפן חסיד אע"פ שמזיק לו - לקו"ד ח"א סח, א.
- 9. ועד"ז יש להקשות בכמה פירושים שבמדרש שמואל (ס' שהובא בדא"ח בכ"מ).
- 0. רמב"ם הל' ת"ת פ"ג ה"ז. טושו"ע (ואדה"ז) או"ח ר"ס קנו. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ס"ב. ובמקומות הנ"ל מובן שהפי' ב,תורתך קבע" הוא כפשוטו - בזמן, שרוב ועיקר זמנו יעסוק בתורה, ורק מיעוט זמן במלאכה. וראה לקמן הערה 14.
- 1. וגם: הרי למדין זה מפסוק מפורש ודברת בם (ואתחנן ו, ז ובספרי. יומא יט, ב. שו"ע אדה"ז הלי ת"ת שם ס"ב. וראה קו"א שם סק"א קרוב לסופו, שהרמב"ם ס"ל דדרשה גמורה היא ולא אסמכתא).
- 2. מלשון הטור (שם סקנ"ו) מוכח, דהנהגה זו דתורתו קבע ומלאכתו עראי, היא מדת חסידות (,,כמו
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.