326
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
על סוג השכר הראשון, המגיע עבור קיום התורה באופן רגיל (לפי החיוב),
כבכתוב שלאח"ז ובכמה פסוקים בהמשך התוכחה, וע"כ מבאר שזהו פני' מיוחדת ,,להרע לכם", כי נוסף על הקללות (שבפסוק טז) שבאים (בעיקר) מצד ,,אם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה" (ראה פרש"י שם), הוא ,,פונה מכל עסקי להרע לכם" שלא ע"ד הרגיל, ,,אם בחוקותי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם גו' להפרכם את גו'" (ראה פרש"י בכתוב) שהם עבירות שלא ע"ד הרגיל.
אבל לאידך לא כתב רש"י בפשש"מ כבתו"כ (שמעתיק שם לקמן) ,,כמו שנא' בטובה ופניתי אליכם כך נאמר ברעה ונתתי פני משלו משל כו' ועוסק אני עמכם לרעה",
כי לפרש"י ה,ופניתי אליכם" בטובה, , לשלם שכרכם", הרי זה מיוחד ומופלא לגבי השכר שלפנ"ז, שכתוצאה מזה (מ,ופניתי") באו כל פרטי השכר הנאמר בהכתובים שלאח"ז עד ,ואולך אתכם קוממיות". משא"כ בהקללות ,ונתתי פני" אין לומר בזה ,,כמו שנאמר בטובה" כי בפסוק שלאח"ז מפורש ,ואם עד אלה לא גו' ויספתי ליסרה גו' שבע גו'", וכן בהפסוקים שלאח"ז מוסיף בהחטאים ובהקללות זו למטה מזו (פסוק כאדב. כגדד. כזדח) וא"כ. מובן ש,ונתתי פני" הוא לא רעה מופלאה ביותר (שהרי מוסיף אח"ז והרבה), רק לגבי הרעה שבהקללות לפנ"ז. וזהו עצמו הטעם שלא נאמר בהקללות ,ופניתי אליכם" כמו שנאמר בטובה.
ואולי י"ל שזהו החילוק בלשון רש"י שבעונש כתב ,,פונה אני מכל עסקי" (ועד"ז באחרי וקדושים שם) וב, לשלם שכרכם" כתב , אפנה מכל עסקי כו'": , פונה אני" הוא לשון הווה (רגע אחד), אפנה = עתיד (דבר ההווה תמיך**).
ועפ"ז יובן גם מה שבפירושו ,,פונה אני מכל עסקי" מעתיק רק ,ונתי פני" ובפי' התו"כ מעתיק מהכתוב גם תיבת ,בכם" כמו שהעתיק בטובה ,ופניתי אליכם" - ראה הערה 33.
בחוקותי ג שיחות 9
אי אפשר לומר ,,אפנה מכל עסקי לשלם שכרכם" - כי (מעין) סוג זה של שכר מקבלים גם אומות העולם עבור קיומם את שבע מצוות בני נח'3 (ועבור לימודם בתורה את הדינים בהם הנם מחוייבים);
מה שאין כן השכר המיוחד עבור אופן העבודה של עמלים בתורה וכו' (שהוא בדוגמת ,מלך ששכר כו'"), שאינו קיים אצל אומות העולם - לכן ברכות אלו הנם באופן של ,ופניתי אליכם, אפנה? מכל עסקי לשלם שכרכם"*.
[ואף שרש"י נוקט בלשון (התורת כהנים) ,,מלך ששכר פועלים" - לשון רבים - שגם הפועלים אחרים (הלאיהודים) נשכרו על"ידי המלך, ובנמשל - שגם אצל האומות קיים אופן העבודה של לפנים משורת הדין (וממילא - גם שכר מיוחד) -
הערות
- 1. ,לשלם שכרכם" וכן שם ,להרע לכם", כי גם בהפסוקים לפנ"ז בפרשתנו מדובר איך שהקב"ה עוסק בישראל.
- 2. **) פרש"י בשלח טו, א. ויתרה מזה בפירושו ויצא כט, ג. כי בכיו"ב , לשון הווה משתנה לדבר בלשון עתיד ובלשון עבר".
- 1. ראה רמב"ם הל' מלכים ספ"ח: ויש לו חלק לעולם הבא, אבל בתו"כ משמע (ראה הערה 2) ששכר שאר הפועלים הוא רק בעוה"ז. וי"ל שבתו"כ הכוונה לעיקר השכר או שמדבר ע"ד הרוב. - וראה הערה 20.
- 2. אפנה לסוג אחר של שכר.
- 3. ע"פ כהנ"ל מובן מה שהעתיק רש"י גם תיבת ,אליכם", משא"כ באחרי וקדושים שם (כנ"ל הערה 2) - כי: א) באחרי וקדושים שם עיקר הפירוש הוא ביאור התיבה ,,פני" שהוא ,,פנאי שלי" (כנ"ל בפנים). משא"כ בפרשתנו שאין הכרח לפרש תיבת ,ופניתי". ב) לאידך: בפרשתנו ההדגשה ,(ופניתי) אליכם - לשלם שכרכם" שהוא פני' ושכר מיוחד לישראל לגבי אוה"ע (עד שאומרים ע"ז ,,אפנה מכל עסקי" כנ"ל בהערה 30), משא"כ באחרי וקדושים שעיקר ההדגשה שהוא ,פונה מכל עסקי" של הכלל כו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.