324

על ברכות הקדוש-ברוך-הוא לעם ישראל, צריך לומר, = ש,והפריתי" פירוש גם ,ורביה", וממילא הפירוש של ,והרביתי" אינו רביה (בכמות), אלא ריבוי באיכות - ,,בקומה זקופה"<.

אך אין מובן: במה מתבטאת הברכה של ,והפריתי, בפריה ורביה" - הרי לכאורה גם ,,אחד מוליד הרבה" אינה ברכה שהובדלה במיוחד עבור עם ישראל (שהרי הדבר קיים גם אצל אומות העולם)?

ד מיקום הפסוק ,ופניתי אליכם"

הקושי במילים ,,ופניתי אליכם" הוא: אם מניחים כי הפירוש של ,ופניתי אליכם" מקביל לפירוש של ,ונתתי פני" שבפרשת אחרי (וכן ,ואני אתן את פני" שבפרשת קדושים) - ,פונה אני מכל עסקי לשלם שכרכם" - היה הדבר צריך להכתב בתחילת הפרשה, תיכף לאחר ,אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם" כהקדמה לכל היעודים שבפרשה (או - לאחריהם, כחתימת העין), כפי שאכן הוא בפרשת אחרי (וקדושים);

אך מזה שהפסוק אומר זאת באמצע הענין, בין שאר היעודים ועניני השכר הנמנים בו על קיום התורה ומצוות, היה ניתן לכאורה להוכיח, ש,ופניתי אליכם" בפרשתנו אין פירושו ,,אפנה

לכן צריך רש"י לפרש כי גם כאן פירושו ,אפנה מכל עסקי לשלם שכרכם"; ואת השאלה מדוע נכתב הדבר באמצע הפרשה ולא מיד בתחילת הענין כפתיחה לכל עניני הברכות והשכר - מסביר רש"י עלדידי ,,משל .. למלך ששכר פועלים" (כדלקמן).

ה. מלך שוכר פועלים - לעבודה נוספת

תופעה מובנת היא, כאשר סתם אדם, או אפילו שר, צריך לשכור פועלים (בשכר) כדי שיעשו עבורו מלאכה - לפי שאין ביכולתו להכריח מישהו לעבוד עבורו;

אולם, כיצד יתכן שמלך יצטרך לשכור פועלים? - הרי להיותו מושל ושולט על המדינה, חייב כל אחד מבני המדינה לעשות ולבצע את רצון וציווי המלך.

ומכך מובן, אשר אין המדובר כאן אודות ענינים אותם מחוייבים בני המדינה לעשות עבור המלך (או לטובת המדינה; שהרי. עניינים אלה נעשים עוד בטרם ש,שכר פועלים"), כי אם על דברים שהם בבחינת תוספת ואין בהם חיוב והכרח עבור המלך (או מדינתו); ולכן - כדי שגם דברים אלו ייעשו, חייב המלך לשכור פועלים להם צריך לשלם שכר (מרובה)?.