320
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מעל לשכל, כמאמר*: תכלית הידיעה שלא נדעך, שכשם שהוא לגבי ה' כך הוא לגבי התורה - חכמת ה', שהוא וחכמתו אחד. כמו שכתב הרמב"ם*, ולכן ,,כשם"3 שאין ביכולת שום שכל נברא להשיג בוראו* כך אינו יכול להשיג חכמתו", כנאמר*: ,ונעלמה מעיני כל חי".
כלומר, אם אדם חושב שהוא מבין את התורה במלוא מובנה, זוהי הוכחה לפגם בעמל בתורה, כמאמר כבוד-
בחוקותי א
קדושת מורי-חמי אדמו"ף9*, הענינים המובנים הם כחוקים.
לפי זה מובן השימוש בביטוי ,,בחקותי תלכו" במשמעות של לימוד תורה, גם אם הכוונה איננה רק ללימוד החוקים, אלא ללימוד כל הענינים כולל העדות והמשפטים'י, מפני שבאמצעות עמל בתורה מגיעים להכרה שגם המשפטים הם חוקים.
(משיחת ש"פ בחקותי תשכ"ה)
הערות
- 5. ראה בחינות עולם ח"ז פ"ב. עיקרים מ"ב ספ"ל. של"ה קצא, ב.
- 6. הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. הל' תשובה ספ"ה. וראה ג"כ מו"נ ח"א פס"ח. שם ח"ג פ"כ. שמונה פרקים פ"ח.
- 7. ראה שער היחוה"א פ"ד. שם פ"ח.
- 8. ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א ה"י. פ"ב ה"ח. ובכ"מ.
- 9. איוב כח, כא. וראה תניא קו"א סד"ה דוד זמירות.
- 0. ד"ה ויקם עדות ש"ת ע' 57. = בענין קיום המצות, אבל מכיון שגדול תלמוד שמביא לידי מעשה, צריך לומר, שזה שקיום המצות דמשפטים הוא באופן דחוקים הוא מצד שרשם בתורה, שגם הלימוד דמשפטים הוא כמו הלי מוד דחוקים.
- 1. ובפרט, שמצות דסוג חוקים שבתורה הוא קטן (בכמות) לגבי סוג המשפטים. ונוסף לזה: מכיון שהמדובר כאן הוא בנוגע ,,עמל תורה" (ובפרט לפי מה שנתבאר (ס"ב) שמ"ש ,,בחקותי תלכו" הכוונה רק ,שתהיו עמלים בתורה", דאילו לימוד התורה סתם נכללת היא ב,ואת מצותי תשמרו"), הרי ענין העמל בתורה הוא עיקר בטעמי התורה וכו' (ולא בנוגע לידיעת ההלכות עצמם), וזהו בחלק המשפטים דוקא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.