315

לימוד רגיל, ,,למיגרס", הרי זה היה צריך להיכתב בפסוק לפני ,בחקותי תלכו", כיון שזהו סדר הלימוד בפשטות: תחילה לימוד ,,למגרס", ורק אחר כך העמל בתורה - לימוד בעיוף, ואידאפשר ללמוד לעומק ובעיון לפני שלומדים באופן של ,,למגרס". מדוע, אפוא, כתוב קודם ,,בחקותי תלכו" ורק אחר-כך ,ואת מצותי תשמרו"?

אם היו אומרים ש,בחקותי תלכו" הוא לימוד התורה סתם ו,מצוותי תשמרו" הוא מעשה המצוות, היה מובן מדוע כתוב קודם על לימוד תורה, כי ,תלמוד מביא לידי מעשה"', כפי שמובן בפשטות שכדי לדעת מה לעשות וכיצד, יש ללמוד תחילה. אך אם ב,בחקותי תלכו" הכוונה היא ל,,עמל תורה", אי"אפשר לומר שדווקא לימוד תורה כזה הוא תנאי ל,ואת מצוותי תשמרו",

כי כדי ,לידע את המעשה אשר יעשון" אין צורך דוקא באופן לימוד של ,עמל תורה". כדי לדעת את ההלכה די בלימוד ,למיגרס" בספרי הלכה וכדומהי.

מכך מוכיח רש"י, שלא רק לימוד למיגרס צריך להיות כדי לשמור

ולקיים, אלא גם הלימוד באופן של ,עמלים בתורה" צריך להיות בכוונה לשמור ולקיים.

ועל כך אומר רש"י ,כמו שנאמר9 ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם", שלימוד התורה בכל סוג, כולל ,,עמלים"' בתורה", צריך להיות על מנת לשמור ולקיים".

לפי זה מובן, שהסברו של רש"י ,,הוו עמלים בתורה..." בקשר ל,מצוותי תשמרו" איננו סתירה לדבריו לפני כן שב,מצוותי תשמרו" הכוונה היא לקיום המצוות, כי פירושו של רש"י כאן איננו על ,ואת מצוותי תשמרו", אלא על המילים ,,אם בחקותי תלכו"י': תחילה מפרש רש"י מילים אלו כשלעצמן, שמשמעותן היא ,שתהיו עמלים בתורה", ואחר כך הוא מסביר את הטעם לכך שהן כתובות לפני ,ואת מצוותי תשמרו", כי הענין של ,,עמלים בתורה" צריך להיות ,על מנת לשמור ולקיים"?'.