312
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
3 לקוטי שמיטה, שמשמעותה, שגם אצל יהודי המתעסק בעבודת אדמה, באופן שלפי התורה הוא עשוי לשאול ,וכי תאמרו מה נאכל", כדלעיל, תהיה שנה שהיא ,שבת לה'"?, שבה הוא יתמסר ל,, בהר סיני", ללימוד התורה*, ללא דאגות, כמי שתורתו אומנותו. וביתר דיוק: מאיר ומשפיע עליו שם הוי"ה - ,,שבת לה'" - שמעל לטבע.
ובסוף הפרשה יש בענין זה חידוש גדול יותר (,על הסדר"), שאפילו מי ש,נמכר לנכרי" שזוהי ירידה מוחלטת גם יחסית לעולם, שהוא משתעבד לנכרי עד אשר קיימת אפשרות בתורת אמת שהוא יאמר ,,אף אני כמותו" -
גם על כך אומרת התורה"י, שלא זו
בהר - ל"ג בעומר
בלבד ש,לא תעשו...", שאף אחד אינו יכול לשלוט על היהודי בעניני תורה ומצוות, אלא יותר מכך - ,אני ה', נאמן לשלם שכר"*:
ענין השכר מראה, שהאור האלוקי יורד למטה ומתגלה על-ידי קיום המצוה, מאיר אצל האדם, וורד להשגתו. כלומר, אפילו מי שנמכר לנכרי יכול להתעלות על פני השעבוד לרבו, ולהגיע ל,אני ה", שמעל לטבעלי.
(משיחות ש"פ בהו"ב תשכייג ותשכ"ד, ש"פ אמור תשל"ז)
הערות
- 5. פרשתנו כה, ב.
- 6. ראה ספורנו ועוד עה"פ. 7 וע"ד זה מצינו ברשב"י שאמר (סוכה מה, ב)
- 3. ,,יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין" - שגם אלה שיש עליהם דין ועונש הוא פוטר אותם (שזה כולל ג"כ הענין שעונשי התורה הם תיקון להנענש). וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ג ס"ע 267 ואילך. לקמן ע' 388 ואילך.
- 8. סוף פרשתנו וברש"י. ואינו אומר בכתוב ,,אלקיכם", ענין העונש, כי אינו שייך בו.
- 9. ראה בארוכה לקו"ש ח"ז ע' 19677.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.