311

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ובדרך הרמז יש לומר: מאמר זה של רשב"י נקבע כמשנה "ג בפרק, כדי לרמוז, שהענין של ,,כתר שם טוב עולה על גביהן" התקיים אצל רשב"י לאחר היותו שלש עשרה שנה% במערה, מצד הדרגה של ,י"ג", כדלעיל.

ל"ג בעומר - איחוד בין נגלה לנסתר

בכך אפשר להבין את הקשר שבין כל האמור לעיל לבין ל"ג בעומר:

נאמר* ב,זהר"? שביום הסתלקותו של רשב"י, הרי בנוסף לכך שהוא עצמו הגיע להשגות גבוהות ביותר ברזין דאורייתא'?, הוא גם גילה לתלמידיו

בהר - ל"ג בעומר שיחות -

,מילין קדישין דלא גליאן עד השתא" (=דברים קדושים שלא גילינו עד עתה).

וזאת, בהתאם לדרך עבודתו הכללית של רשב"י לגבי רזי התורה: תנאים אחרים שעסקו ברזי התורה, לא גילו אותם לאחרים:י. ואילו ענינו של רשב"י היה איחוד בין ה,סתים" לבין ה,,גליא"יז - הוא גילה את חלק התורה שהוא ,רז" ונעלה מן העולם. ויש לומר שזה דומה לאיחוד בין ,חיי עולם" לבין ,חיי שעה".

יא פרשת בהר: איחוד בין ,,חיי עולם" לבין ,חי שעה" החיבור בין ,חיי עולם" שמעל לעולם לבין ,,חיי שעה" הוא התוכן של פרשת בהר:

בפרשה מודגש, שגם כאשר מתעסקים בענינים של ,ארץ" וטבע, קיים ביחד עם זאת ,,בהר סיני" הנעלה מן הטבע, ויותר מכך: ענינים אלו הם חלק מפרשת בהר סיני, מביצוע כוונת מתן תורה בהר סיני.

דבר זה מתבטא בתחילת הפרשה, הכולל את כולה, ובסופה (והכל הולך אחר החתום''):

בתחילת הפרשה מדובר על מצות

הערות

  1. 1. אבל זה שייך רק כשדיבורם במסיבה אחת (ואולי - גם בענין אחד ממש) - שאז צ"ל ר"י ראש כו' אבל בנדו"ד - אין כאן מסיבה בכלל ולא דבור בענין אחד. ומצד תוכן המאמרים מתאים יותר שיהיו בסדר הפוך, כנ"ל].
  2. 2. וע"פ המבואר בפנים מובן, כי תוכן אחד לשני המאמרים - הזהירות באופן לימוד הנרצה; אלא שר' יהודה (מלשון הודאה) מדבר בתחילת העבודה שצריך להזהיר על ,שגגת תלמוד", ואילו רשב"י מדבר ע"ד לימוד באופן (כלימודו הוא -) דתורתו אומנתו, שגם לימוד זה צ"ל באופן ד,כתר שם טוב" (לפעול בהזולת).
  3. 8. להעיר ד,,משנה" היא גם לשון שנה" (ראב"ע בא יב, ב. ספר השרשים לר' יונה בן ג'נאח ולהרד"ק ע' שנה).
  4. 9. לכללות סעיף זה - ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 131 ואילך, וש"נ.
  5. 0. אד"ז רפ"ז, ב. וראה גם שם רצא, א.
  6. 1. סדור שער הל"ג בעומר דש, סע"ב. המשך והחרים תרל"א ס"ע נד ואילך.
  7. 7. בסופה שרשב"י בדור לאחרי דורו דר"י. ועוד להוסיף - דעפ"ז קשה גם מה שבכ"מ הוקדם ר"ש.
  8. 2. זח"ג קה, ב. וראה גם פסחים קיט, רע"א. חגיגה יג, א.
  9. 3. המשך והחרים שם ע' גב ואילך. ועייג"כ המשך חייב אדם לברך תרל"ח פכ"ה.
  10. 4. ברכות יב, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.