296

מצוה מדאורייתא?. בהמשך המשנה נאמר ,רוצח שגלה לעיר מקלט ורצו אנשי העיר לכבדו יאמר להם רוצח אני, אמרו לו אף על פי כן, יקבל מהם, שנאמר וזה דבר הרוצח". זוהי הימנעות מנתינת כבוד לרוצח עקב טעות, כמבואר בירושלמיי בדומה לאדם שמכבדים אותו כיון שחושבים שהוא יודע שתי מסכתות בשעה שהוא יודע אחת בלבד הרי הוא חייב להבהיר להם זאת.

יש לומר שהסבר הדברים לפי פנימיות הענינים הוא: מהותה של שנה השביעית היא ספירת המלכות", אשר יש בה שני הענינים: התבטלות ספירת המלכות כלפי הספירות שמעליה. ועם זאת, ספירת המלכות היא עולם הדיבור,

ולפיכך קיימים בשביעית שני הענינים הללו: ,ושבתה הארץ" התבטלות ושביתת הארץ - מלכות, ,לא תזרע...", וכן שמטת כספים; ויחד עם זאת קיימת מצוה בדיבור ,,דבר השמיטה".

לפי זה מובן המדרש שהוזכר לעיל, ששומרי שביעית נקראים ,,עושי דברו לשמוע בקול דברו", ולא בביטוי הנפוץ

בהרגב שיחות 7

,עושי מצוותיו", וכדומה, = כי במיוחד לדיבור.

כפי שמוכיח המדרש שמדובר כאן על ,שומרי שביעית" - ,נאמר כאן עושי דברי ונאמר להלן וזה דבר השמיטה, מה דבר שנאמר להלן בשומרי שביעית הכתוב מדבר, אף דבר האמור כאן בשומרי שביעית הכתוב מדבר".

ולפי זה יובן יותר מדוע סיום מסכת שביעית הוא ,כל המקיים את דברו רוח חכמים נוחה ממנו".

ובאמצעות הלימוד והעיסוק בהלכות שביעית, אשר ,כל העוסק בתורת... כאילו עשה"*, מחישים את ,,רצית ה' ארצך (,ועשו את השמיטין") שבת שבית יעקב" (,אתבת שבייתא דבית יעקב") ו,גם ה' יתן הטוב וארצנו תתן יבולה"*!, ונהיה ,,גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו", שומרי שביעית - בקיום מצות שביעית כפשוטה בארץ הקודש ומן התורה, בקרוב ממש כאשר הקדוש-ברוך-הוא ,,יקיים" את ,,דברו", ,דבר ה' זה הקץ"" - ,והיתה. לה' המלוכה", בביאת משיח צדקנו ויוליכנו קוממיות לארצנו.

,עושי חוקותיו", עֶנין השמיטה קשור

)5 2