282

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

0 לקוטי והיות ובתורה לא נאמר כי גם פרטי כל המצוות נאמרו בהר סיני, צריך שיהיה הכרח על דרך הפשט לומר כך [ולכן לומד רש"י שהחידוש והלימוד של התורת כהנים ,,כולן כו' מסיני" הוא רק (א) שהמצוות של ערבות מואב (ב) נאמרו כבר במדבר סיני].

[לפי הסברה זה בשיטת רבי ישמעאל, תתורץ בדרך ממילא קושיית התוספות'* על דברי רבי עקיבא ,כללות ופרטות נאמרו בסיני ונשנו באהל מועד ונשתלשו בערבות מואב": ואם תאמר, מאי אצטריך למימר שלישי [-לשם מה צריך ר' עקיבא לומר שהמצוות נאמרו פעם שלישית] דערבות מואב והא לא איירי [=הרי אינו מדבר] ר' ישמעאל בערבות מואב כלל" (והתוספות מתרץ ,,משום סיפא נקט לה כו").

אך על פי הנ"ל מובן: גם העובדה ש,נשתלשו בערבות מואב" קשורה למחלוקת ביניהם - כי בדיוק כפי שרבי ישמעאל סובר שהפרטים לא נאמרו בהר סיני (היות ואין זה כתוב בתורה), כך גם לא נאמרו בערבות מואבל].

בחר א

ב) ועיקר: ה,כללות" של שמיטה נאמר עוד קודם ציווי המשכן על הר סיני* - ושש שנים תזרע גו' והשביעית תשמטנה גו', ובפרשתנו, שהיתה באהל מועד - נוספו ה,,פרטות". שזה מכריע כי בדרך הפשט ,,כללות בסיני ופרטות באוהל מועד".

רבי ישמעאל ורבי עקיבא - עבודת צדיקים ובעלי תשובה

למרות שעל פי פשוטו של מקרא מתאימה יותר שיטתו של ר' ישמעאל, כנ"ל, אך (על דרך ההלכה) הדין הוא כרבי עקיבא, בהתאם לכללי:: הלכה כרבי עקיבא מחבירו.

ויובן זה בהקדים ביאור המחלוקת בין רבי עקיבא ורבי ישמעאל (על פי פנימיות הענינים):

החילוק בין רבי ישמעאל ורבי עקיבא (כפי שכבר דובר פעמים רבות*): רבי ישמעאל הי' כהן (גדול),

הערות

  1. 1. עשה"ד וציווי ופירוש המצות (דא"כ מהו ,,מלבד" - ולא הי' כ"ז במואב) כ"א ,קללת שבתו"כ שנאמרו בסיני" (פרש"י. ומשנה מל' הכתוב ,בחורב" וק"ל).
  2. 4. סוטה שם ד"ה ונשתלשו.
  3. 5. ואף שגם לר"י פשוט שהי' כריתת ברית בערבות מואב, וכדמוכח בסוטה שם - י"ל, דהכר"ב היתה על קבלת התורה שכבר נאמרה (כללותי' ופרטותי') במדבר סיני. אבל לא משמע כן מפרש"י סוטה שם (ד"ה מוציא הר גריזים): ,,לפי שלא אמר כו' כל התורה אלא מצות שבפרשה". וראה פרש"י שם
  4. 4. (ע"א) ד"ה וכן בסיני: כל המצות כו' נתנו כולן כו'*. ד"ה ומכניס אהל מועד: ולמדו כל התורה. ודוחק לומר דגם בזה פליגי ת"ק ור"ש. ואכ"מ.
  5. 6. משפטים כג, י"יא. וראה רמב"ן כאן.
  6. 7. עירובין מו, ב.
  7. 8. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 130 ואילך. חי"א ע' 107.
  8. 8. *) ואין לתרץ כי לא שייך כר"ב קודם שניתנה כל התורה כללותי' ופרטותי", ולכן מדגיש שבסיני כבר ניתנו ,כל המצות כו" - כי אף שפשוט שכר"ב היא (לא רק על כללות, כ"א) גם על פרטות, בכ"ז הרי אפשר לכר"ב על מה שיאמר לאח"ז. ולהעיר מפרש"י משפטים (כד, ב. שם, זו. ואכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.