280

בחר א שיחות ומכיוון שהעובדה שפרטותי" של והו מה שרש"י אומר ,ונראה לי שמיטה נאמרו במדבר סיני (שבזה שכך פירושה": בזה מתכוין לשלול את

נכללים הן הר סיני והן אהל מועד), ברורה לנו גם אם לא היה נאמר ,,בהר סיני" [כי ,לא מצינו שמיטת קרקעות שנשנית בערבות מואב"?]; בהכרח אם כן לומר שהמילים ,בהר סיני" באות ללמד על מצוות אחרות, שגם הם נאמרו ב(מדבר) סיני, כמו שמיטה.

[ופירוש זה תואם הן את דעת רבי עקיבא, והן את דעת ר' ישמעאל שפרטי המצוות נאמרו (לא על הר סיני, אלא) באהל מועד, במדבר סיני].

ו ,בהר סיני" בא לשלול ,,בערבות מואב"

לפי זה, ש,בהר סיני" הכוונה למדבר סיני - מהו החידוש בכך שכללותיהן ודקדוקיהן של כל המצוות נאמרו מסיני; מה באים לשלול כאן? אומר רש"י, שהדבר בא למעט ,ערבות מואב": מכיוון וכמה מצוות נאמרו ,בערבות מואב במשנה תורה"; יכולנו לחשוב כי פרטי אותן מצוות נאמרו רק בערבות מואב - ועל כך לומדים מ,,בהר סיני" הנאמר בשמיטה, שגם מצוות אלה שנשנו בערבות מואב (לא נאמרו שם בפעם הראשונה, אלא) ,מסיני היו כולם כללותיהן ודקדוקיהן (והעובדה שנכתבו במשנה תורה היא) וחזרו ונשנו בערבות מואב".

ההבנה שהפרטים נאמרו בפעם הראשונה בהר סיני ולא באהל מועד (כפירושם של כמה מפרשים - הן מפרשי התורת כהנים והן מפרשי רש"י); כי אם הנאמר ,בהר סיני" בא למעט שהפרטים נאמרו בערבות מואב, וכפי שרש"י עצמו מפרש, שהפירוש שלו מחדש - ,לפי שלא מצינו כו' בערבות מואב כו' וחזרו ונשנו בערבות מואב".

(0 ,מס?ני" - מהמדבר - ולא ,,מהר ס:נ!י"

על פי זה מובנים גם דיוקי הלשונות בפירוש רש"י (שהובאו לעיל סעיף ג'):

א) מה שאומר כסדר ,מסיני", ולא ,מהר סיני" כלשון הכתוב: הוא מתכוין להדגיש בכך, שלפי פשוטו של מקרא - יודעים רק שהם נאמרו מסיני: או על ההר (כדעת ר' עקיבא), או לא בהר סיני, אלא באהל מועד. [רק בפעם הראשונה נאמר (בתורת כהנים ו)ברש"י ,מה ענין שמיטה אצל הר סיני", לפי שהשאלה ,מה ענין כו'" היא על הפסוק בו נאמר ,בהר סיני", לכן אומר שם ,בהר סיני" כלשון הכתוב].

ב) לשון רש"י ,ובא הכתוב כו' כל דבור שנדבר למשה": בזה מדגיש, שהחידוש של תורת כהנים ש,כולן נאמרו כו' מסיני" (שהכוונה למדבר סיני כנ"ל), הוא בנוגע למצוות שנאמרו בערבות מואב רק למשה -