278

8 לקוטי ד אוהל מועד - הוא ,בהר סיני" שבפסוק

והביאור בכל הנ"ל:

שאלתו של רש"י איננה מדוע ,,בהר סיני" נאמר לגבי שמיטה, אלא המילים ,בהר סיני" עצמף' - שהקושי בהן מתעורר עוד לפני שיודעים על איזו מצוה מדובר כאן [וזה שרש"י מביא את שאלת התורת כהנים ,מה ענין שמיטה אצל הר סיני", הוא משום שעלזידי השאלה והתירוץ של התורת כהנים מתיישבת ממילא גם הקושיא בפשוטו של מקרא - ,,בהר סיני" מה משמיענו?] והשאלה היא:

מהקמת המשכן ואילך היו כל דיבורי ה' אל משה לא בהר סיני, אלא באוהל מועד, וכפי שרש"י אמר זאת בפירוש כבר לפני כן (בפרשת תשא*'): ,ומשהוקם לא נדבר עמו עוד אלא מאוהל מועד". וכיצד יתכן שלאחר כל הפרשיות והסדרות של ספר ויקרא (שפתיחתו ,ויקרא גו' מאהל מועד") נאמר ,וידבר גו' בהר סינר"?

בדוחק גדול היה אפשר ללמוד, שהפרשה נאמרה לפני כל הסדרות הקודמות של ספר ויקרא, לפני הקמת המשכן, = והעובדה שהיא כתובה בפרשתנו - הוא משום ש,אין מוקדם

בחר א

ומאוחר בתורה"" (וכך מבאר האבן עזרא*'). אך ביאור זה כלל אינו ,,חלק", לפי שבתירוץ ,אין מוקדם ומאוחר בתורה" משתמשים רק בלית ברירה (וצריך להיות טעם כלשהו לכך), אך עד כמה שניתן משתדלים ללמוד את הסדרות והפרשיות כסדרן, ובפרט - על פי פשוטו של מקראיי.

בדרך הפשט קשה גם לבאר (כמו הרמב"ץן), שדיבור ה' אל משה היה בהר סיני (גבו אמר לו את כל הפרשה לפרטיה), אך הפרשה נכתבה כאן (לאחר פרשת אמור) משום שמשה מסר ציווי זה (של שמיטה ופרטיה) לעם ישראל רק אז': (לאחר המעשה של ,בן אשה ישראלית") - לפי שמפשטות לשון וסדר הכתובים עולה, שה,וידבר הוי" אל משה" היה לאחר הסדרות הקודמות, לאחר פרשת אמור.

קשה מאוד לפרש שמשה מסר לבני ישראל את הדיבור לאחר ריבוי חדשים מאז שקיבלו - בהתאם לפירוש רש"י קודם לכן? ש,ענשו הכתוב" על כך שלא אמרו בזמנו - אף