277

כשלעצמן, אלא מדוע נאמרו מילים אלו לגבי שמיטהפו?

ב) מאחר וחידושו של רש"י הוא, שהפרטים נאמרו (בהר סיני, ו)לא באוהל מועד כדעת ר' ישמעאל, אם כן, כיצד מביא הוא כראי' לכך שנאמרו בהר סיני את העובדה ש,לא מצינו כו' שנשנית בערבות מואב" - הרי מכאן אין כל הוכחה שהם לא נאמרו באהל מועד''?!

לכל הפחות היה לו לומר ,לא מצינו כו' שנשנית באוהל מועד ובערבות מואב".

ג) כמו כן בסיום דברי רש"י ,,וחזרו ונשנו בערבות מואב": הרי הדיון כאן הוא האם הפרטים נאמרו בסיני או באהל מועד - היה רש"י צריך איפוא לומר ,וחזרו ונשנו באוהל מועד"?

ד) מהי אריכות הלשון ,ונראה לי שכך פירושה לפי שלא מצינו וכו" - ובפרט שאין זה עניינו של רש"י לפרש את התורת כהנים?ו?

חייבים אם כן לומר, כי ניתן לומר פירוש שונה בדברי התורת כהנים, ולפיו לא היה רש"י רואה נכון להביאו

כאן (כי לפי אותו פירוש אין דברי התורת כהנים קשורים לפשוטו של מקרא); ולכן אומר ,ונראה לי שכך פירושה", כי דווקא לפי פירושו קשורים דברי התורת כהנים בפשוטו של מקרא. יש אם כן להבין מהו הפירוש שאפשר ללמוד בתורת כהנים שאינו לפי פשוטו של מקרא, פירוש אותו שולל רש"י, ולומד בתורת כהנים פירוש אחר?

ג. = דיוקיס נוספים בלשון רש"י

כמו כן ישנם כמה דיוקים בלשון רש"י - ומהם:

א) בתחילת דבריו כותב ,מה ענין שמיטה אצל הר סיני", אך לאחר מכן משתמש בקביעות בלשון ,מסיני"י בהשמטת המילה ,,הר"+1?

ב) כאשר רש"י מפרש ,בא הכתוב ולמד כאן על כל דבור ודבור כו' שמסיני היו כולם כו", הוא מוסיף ,על כל דבור) שנדבר למשה" - שלכאורה הוא יתור לשון? ובפרט, שבתורת כהנים אותו מפרש רש"י (,ונראה לי שכך פירושה") נאמר ,אף כולן כו" ולא נאמר ,שנדבר למשה".