273
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי
על התואר ,,רבי" כתוב בתוספתא*: ,מי שיש לו תלמידים קורין אותו רבי". פירושו של דבר הוא ש,רבי שמעון בן יהוצדק" היה ראש ישיבה. מכאן מוכיח הרמב"ם שראשי ישיבות % היו משמחים בשמחת בית השואבה.
לכאורה, אפשר לשאול על האמור לעיל: כיצד ייתכן לומר שהירושלמי מזכיר את ר"ש בן יהוצדק מפני תוארו ,רבי", בעוד שהירושלמי מכנה אותו כאן בשם ,בן יהוצדק", ולא ,רבי שמעון בן יהוצדק"?!
התשובה על כך היא: ,,היה משתבח בקפיצותיו" - הוא עצמו התהלל בקפיצותיו9, וכאשר מדברים על מעלות עצמיות, צריך לדבר באופן שימנע חשד אצל הזולת, או הרגשת גאוה עצמית. לכן הוא מכנה את עצמו
אמורד
בלשון של ,היפך הכבוד"%. בדומה למסופר% על ר' יוחנן בן זכאי, שבדברו על עצמו אמר ,אלמלא הטיח בו זכאי את ראשו" - הוא לא קרא לעצמו בשמו*, אלא רק כבן, בשמו של אביו.
הסיבה לכך שהרמב"ם אנו מונה ,,בעלי תשובה"
הרמב"ם אינו מונה ,,בעלי תשובה" כי הוא סובר שהברייתא איננה מוסיפה על המשנה, אלא מפרשת ומפרטת, כדרכן של ברייתות את הכתוב במשנה בקיצור*. הסוג ,חסידים" המוזכר במשנה, כולל גם חסידים מלכתחילה וגם בעלי תשובה.
והוא עקבי בשיטתו: רש"י" מפרש ,כל9 חסיד הוי חסיד מעיקרו", ולפי זה אי אפשר לומר שגם בעלי תשובה נכללים כאן. אך הרמב"ם פוסק בהלכות דעות%: ,,ומי שהוא מדקדק על עצמו ביותר ויתרחק מדעה בינונית
הערות
- 0. סוף עדיות. הובא באגרת רב שרירא גאון = נעתק בערוך ע' אביי. ובסנהדרין (מא, ריש ע"ב): ,בי הוא למד בן זכאי הוה קרי לי כו' כי הוה לימד הוא קרי לי' רבן יוחנן בן זכאי". ובכ"מ מבואר שהתואר ,,רבי" ניתן בקבלת סמיכה - וראה אגרת רש"ג שם. חסדי דוד לתוספתא שם. ואכ"מ.
- 1. אין ללמוד סוג זה מרשב"ג שה" נשיא, ונשיא הוא ,ראש הישיבה" (רמב"ם שם) - כי הכוונה בזה לראש דישיבה זו דסנהדרין וכיו"ב (חברים ובערך זל"ז, ואחרי רבים להטות וכו'), משא"כ ראש ישיבה ותלמידים - תלמידיו, כמובן.
- 2. ובפני משה שם: ,משתבח בעיני הרואים" (בקרבן העדה שם: ,היו משבחין אותו". ואולי היתה לו גירסא אחרת בירושלמי*).
- 4. *) הד"ה בקה"ע שם הוא ,ה" משתבח בקפיצותין" - אבל במפרשים כהנ"ל, קרוב לודאי לומר שהד"ה הם דהבחור הזעצער.
- 3. ואף שאי"ז מדברי ר"ש בן יהוצדק עצמו כ"א דבעל הסוגיא (משא"כ בנידון ריב"ז דלקמן בפנים) - מ"מ מדייק בירושלמי לכתוב ,בן יהוצדק" לאשמעינן דכאשר ,,משתבח" צ"ל גם דיבור באופן של היפך הכבוד.
- 4. ברכות לד, סע"ב.
- 5. ואין לומר שזה הי' קודם שהיו לו תלמידים שאז נק' בפי כל ,,בן זכאי" (ראה הערה 60) - כי הרי הי' זה כאשר ,ר"ח בן דוסא שהלך ללמוד תורה אצל ריב"ז".
- 6. ראה פיה"מ להרמב"ם בהקדמתו ד"ה אחרי כן.
- 7. בסוגיין ד"ה אלו חסידים.
- 8. ולא רק חסידים שנאמר בברייתא.
- 9. פ"א ה"ה. וראה נדה יז, א ובתוד"ה שורפן.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.