269
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי הנאמרת באופן כללי? (ב) מהו המקור להבדל זה39?
ב) במשנה מוזכרים רק ,חסידים ואנשי מעשה", והרמב"ם מוסיף גם ,גדול חכמי ישראל וראשי הישיבות והסנהדרין (והחסידים) והזקנים (ואנשי המעשה)"?
יתר על כן: בגמרא'3 מובאת הברייתא המספרת על מה שאמרו אז ,חסידים ואנשי מעשה" ובעלי תשובה. כלומר, היו שלושה סוגים: חסידים, אנשי מעשה ובעלי תשובה. הרמב"ם מוסיף, מצד אחד, סוגים שאתם מוזכרים בברייתא, ומצד שני הוא משמיט בעלי תשובה, שהם נזכרים בברייתא!
ה ,שמחה יתירה" של סוכות קשורה בשמחה של מצוה בכלל
בהמשך אומר?* הרמב"ם: ,,השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה ובאהבת הא-ל שצוה בהן עבודה גדולה היא... וכל המשפיל עצמו ומקל גופו... הוא הגדול המכובד העובד מאהבה. וכן דוד מלך ישראל אמר ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיני...".
ויש להבין: מדוע מביא הרמב"ם ענין זה כאן בהלכות לולב, בהמשך לדבריו
אמורד
על ,,שמחה יתירה" של חג הסוכות? גם אם בכוונתו לצרף הלכה זו של שמחה להלכה אחרת של שמחה, היה עליו להביא זאת בהלכות יו"ט* מפני מספר סיבות: (א) הן קודמות (ב) השמחה שם היא כללית יותר (ג) ועיקר: בסוף ענין השמחה שם מדובר על שמחה בעבודת ה' בכלל, בדיוק כמו כאן.
מובן מכך, שלשמחה של מצוה בכלל יש קשר עם ,שמחה יתירה" של סוכות.
ב השמחה היתירה היא תוסנפת בשמחת *ו"ט, ולא מצוה נפרדת
ההסבר לכל זה:
בכך שהרמב"ם מצטט את הפסוק ,ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים" כמקור ל,שמחה יתירה" בחג הסוכות, הוא איננו מתכוון לומר שבתורה קיימת כאן עוד חובה של ,שמחה יתירה" בחג הסוכות, בנוסף למצות שמחה ביום-טוב, אלא כוונתו היא כדלהלן:
כיוון שהתורה מדגישה את חובת שמחת יום"טוב לגבי חג הסוכות בבית המקדש, יותר מאשר בשאר ימים"טובים, בפסוק'* ,,ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים", למרות שחובת שמחת יום"טוב כבר נלמדת מן הפסוק ,ושמחת בחגיך..."*, לכן
הערות
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א לקו"ש חי"ז ע' 269
- מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ תצא, י"ג אלול ה'תשמ"א לקו"ש חי"ז ע' 269
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.