263

וכך מובן יותר מדוע משמיט רש"י את ,,מעשר עני", כי גם מעשר עני של תבואת הארץ ניתן בדרך כלל יחד עם נתינת המעשרות של ,יקבך", בזמן האסיף", לאחר אסיפת התבואות והפירות הביתה*, בזמן חג הסוכות*, כדלעיל.

ויש לומר שגם בכך אין מעשר עני דומה לחלוטין ללקט שכחה ופאה (בענין של ,כל הנותן... מעלין עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב עליו קרבנות"): מעשר עני אינו ניתן בכל שנה, כלקט וכדומה, אלא אחת לשלוש שנים*, ולא ניכר כל"כך שהוא מוסר חיי נפשו כבשאר המצוות הנזכרות.

וכך לגבי הכרם, שאינו הכרחי לאדם, ועוד - הטירחה הכרוכה בכרם (נטיעה וכדומה) אינה במשך זמן רב בכל שנה, כבתבואת השדה.

2 ,תעזוב" - שלימות הנתינה

בהמשך לכך מפרש רש"י ,,תעזוב, הנח לפניהם והם ילקטו, ואין לך לסייע לאחד מהם":

בציווי הראשון על המצוות, בפרשת קדושים, ששם נאמר ,לעני ולגר תעזוב אותם", אין רש"י צריך לפרש

זאת, כי מובן שהתורה מתכוונת להסביר שם את אותן קיום המצוות פאה ולקט וכו ,לא תכלה פאת שדך... ולקט קצירך לא תלקט .. (אלא) לעני ולגר תעזוב אותם", ומשמעות המילה ,תעזוב" היא כפשוטה.

לעומת זאת בפרשתינו כבר ידוע אופן קיום המצוות, שיש להשאיר את הפאה והלקט לעניים, וכאשר נאמר כאן בפסוק שוב ,ובקוצרכם... לא תכלה פאת שדך" הכוונה היא להוסיף ש,כל הנותן לקט שכחה ופאה כראוי מעלין עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב...", ולהדגיש שהנתינה היא בשלימות, עד אשר אין לבעל השדה טובת הנאה -

ומובן שגם התוספת ,לעני ולגר תעזוב אותם", אשר גם פרט זה ידוע מפרשת קדושים, הוא כדי להוסיף בשלימות הנתינה ובשלילת ההנאה של הנותן. לפיכך מפרש רש"י ,,תעזוב, הנח לפניהם והם ילקטו ואין לך לסייע לאחד מהם": לא זו בלבד שאין הוא רשאי לבחור למי מן העניים לתת, אלא אין לו אפילו את ההנאה לסייע בלקיחה, ועליהם לקחת לבד'*.