262
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
0 לקוטי יהודי וכלל ישראל, ולא רק ,כאילו .. הוא מקריב קרבנותיו לתוכו" - לעצמו.
ט. ההסברים להזכרת שלוש המצוות לקט שכחה ופאה דוקא
אך מתעוררת השאלה: בדומה לכל הפרטים של לקט שכחה ופאה ישנם גם הפרטים של עוללות ופרט כרמך, שעליהם מצווה התורה ביחד עם הציווים על פאה ולקט בפעם הראשונה, מדוע, אפוא, אין רבי אוורדימס מוסיף עוללות ופרט? אמנם, אין הם כתובים כאן בתורה, אך הוא מוסיף גם שכחה, שאינה מוזכרת בפסוק זה%?
לכן מצטט רש"י בקושיא את הגירסא של דברי רבי אוורדימס האומרת ,ראש השנה ויום הכיפורים וחג מכאן" - כדי להדגיש שמדובר כאן על התקופה שלפני חג הסוכות - לפני ,,באספכם את תבואת הארץ"*. ולכן מתאים להזכיר כאן רק שכחה הקשורה לזמן של ,קציר ארצכם"5,
3) ובפרט דשכחה א) נאמר רק לקמן בפ' תצא (כד, יט), ב) בפסוק שם מפורש ,לגר וליתום ולאלמנה יהי'", משא"כ בעוללות ופרט אשר א) כבר למדו ביחד עם פאה ולקט, ב) מצותה ,לעני ולגר תעזוב אותם" הנאמר בפאה ולקט.
ודוחק לומר שלכן לא הוצרך רש"י לפרטו, כי מובן מאליו שקאי על עוללות ופרט שנאמרו ביחד עם פאה ולקט, משא"כ שכחה שהוצרך לפרטו כיון שלא נאמר שם.
4) פרשתנו כג, לט.
5 ועפ"ז מובן גם מה שרש"י שינה מהסדר
אמורג
אך לא* את המצוות של עוללות ופרט כרמך שזמנן מאוחר יותר, בימי חג הסוכות '*.
הערות
- 1. בקרא (ראה לעיל הערה 11)* כיון שמדבר בפעולת האדם בזמן קצירתם, לכן כותב סדרם בהווה וע"ד הרגיל, משא"כ בציוויי הכתוב - כותב חיוב ודאי תחלה - פאה, ואח"כ החיוב שהוא רק לפעמים - באם נשרו, ולא יותר משתים - לקט כו' - ראה תוי"ט פאה פ"ד מ"ו.
- 6. אף שצריך להזכירם דרך אגב דפאה כו' (ראה הערה 24) - ה"ז בקרא כיון שהכוונה ,,שלא תשכח מה שציוותיך לעשות", משא"כ בדברי ר' אוורדימס.
- 7. ראה פרש"י תבוא (כו, יב): שהרבה אילנות יש שנלקטין אחר הסוכות (והרי בשיטתו ופרש"י עסקינן). ובתוד"ה כנס ב"ב (כח, א) ,דבציר הוי בתשרי וכבר כלה הקייץ".
- 4. אבל להעיר משלח (יג, כ) ,והימים ימי בכורי ענבים" - שהי' בתקופת תמוז (ראה רש"י דברים א, ב)*. ולכאורה כן משמע גם מהברכה בפ' בחוקותי (כו, ה) ,והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע", שזרע הוא ,חצי תשרי ומרחשון וחצי כסלו" (רש"י נח ח, כב), ואם גם בציר הוא בתשרי מהי הברכה בזה?
- 5. ובחי' חת"ס לב"ב שם ,מאי דמייתי תוס' מאמוראי דבבל דהוה בציר בתשרי וכבר כלה הקיץ אע"פ דבא"י קדים בציר טפי** כדכתיב במרגלים והימים ימי בכורי ענבים".
- 6. ולפי" זה אולי י"ל שבתיבת ,חג" מוסיף רש"י
- 7. *) להעיר שעד"ז הוא גם ברמב"ם, שבסהמ"צ ומנין המצות מ"ע קכ ואילך ובהמצות שבהכותרת להל' מת"ע, כתב פאה לקט. ועד"ז סדרם בפנים ההלכות שם בפ"א מהל' מת"ע, ופ"ב ואילך. משא"כ כשמפרטם ביחד פ"א ה"ז (ועד"ז בכ"מ בהמשך ההלכות) נקט ,,לקט שכחה ופאה". ואכ"מ.
- 8. *) ובפרש"י נח (ח, כב קיץ הוא זמן לקיטת תאנים וזמן שמייבשים אותן בשדות - דלא כמ"ש בתוס' שם דאז הוי באילנות. וראה גם פרש"י ב"ב שם ד"ה וכנס.
- 9. **) בספורנו שלח שם, ,ולא היו הפירות כר בשלימותם עדיין כו'". אבל דוחק לומר ששלמותם (זמנם) הוא רק לאחרי ב-ג חדשים (אחרי חודש תשרט
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.