259
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ו השאלה על הקשר של ציוויס אלו לפרשה מתעוררת לאחר פירש"י
דוקא לאחר פירוש זה מתעוררת השאלה ,,מה ראה הכתוב ליתנם באמצע הרגלים" - ושאלה זו קיימת דוקא כאשר ,,אמצע הרגלים" הוא באופן של ,פסח ועצרת מכאן וראש השנה ויום הכיפורים וחג מכאן". וההסבר לכך הוא:
אילו האזהרה ,,ובקוצרכם..." היתה ציווי חדש על פאה ועל לקט, ניתן היה להסביר כדלעיל, שהתורה מזכירה כאן מצוות אלו כשם שהיא מזכירה לציווים האחרים הקשורים לקצירת התבואה וכהמשך אליהם. כיוון שזהו ציווי ולאו חדש קבעה אותו התורה כאן, כדי שלא יחשבו שעם קיום המצוות הנזכרות כאן כקשורות לקצירת התבואה מסתיימים כל החובות השייכות לקציר, וכבר אפשר לקצור ולקחת התבואה (בדומה לדבריהם של מפרשים אחרים שהובאו בסעיף א'), אלא ש,בקוצרכם את קציר ארצכם", ישנן מצוות נוספות שצריך לקיימן לפני שנהנים מן התבואה - ,לא תכלה פאת שדך... ולקט קצירך לא תלקט".
אך כיוון שהאזהרה כאן היא רק כדי ,לעבור עליהם בשני לאווין"5, מתאים
לכתוב אותה רק כאן (ולא בפרשה שתוכנה דומה לפרשה שציווי זה מוזכר בה לראשונה) אם היא קשורה לתוכן פרשה זו, כיוון שאין צריך להזכיר זאת כאן שהרי מצוה זו כבר ידועה, כדלעיל -
אך בעניננו כתוב פסוק זה בין ענינים שתוכנם העיקרי איננו המצוות שבקצירה, אלא מצוות הקרבנות* של הרגלים' - והא ראיה: ,,פסח ועצרת מכאן וראש השנה ויום הכיפורים וחג מכאן", והרי ראש השנה ויום הכיפורים אינם קשורים לקצירת התבואה, ומכך מובן, שעיקרה של הפרשה כולה הם קרבנות המועדות?*. ואם כך, כיצד מתאימה לכך האזהרה (לעבור בשני לאווין) לגבי ,פאה ולקט".
הערות
- 1. פירושו - השינוי והחידוש שבהם לגבי שאר מצות. ראה לקמן בפנים.
- 9. ואולי י"ל לאידך גיסא - שבאם הי' זה פעם הא' שנאמר הי' קשה עוד יותר ,מה ראה כו'", דאין כאן מקומו. אלא שמתחלה מבאר רש"י העיקר - מה ש,חזר ושנה", שהוא כדי ,לעבור עליהם בשני
- 3. אמור ג שיחות ₪
- 4. לאוין", ואח"כ ממשיך דגם לפ"ז עדיין ישנה הקושיא ,מה ראה הכתוב כו'".
- 0. היינו, דנוסף לזה שאין המדובר כאן במצות שבקציר (כ"א ע"ד המועדות), הנה בענין הרגלים גופא, אין הכתוב בא לומר זמנו המיוחד בהתאם לתבואת הארץ (אביב, קציר ואסיף) כ"א מצות הקרבנות שברגלים, כדמוכח מזה שר"ה ויוהכ"פ מכאן. כבפנים והערה 32.
- 1. להעיר מרמב"ן פרשתנו כג, ב. וראה רש"י כג, ח. שם, כה.
- 2. וכדמוכח גם מזה שכאן לא תיאר הכתוב הרגלים (וזמנם) ביחס לתבואת הארץ כמו בפ' משפטים כג, טו (וברש"י), טז [ובפרט ששם (אף שזהו פעם הא' שנצטוו עליהם, אעפ"כ) נזכרו (חגה"ש וחגה"ס) רק בשם ,חג הקציר גו' חג האסיף" (ולהעיר מרמב"ן שם, טו)] ובפ' תשא לד, יח ובפרש"י (וראה שם. כא ובפרש"י), שם, כב.
- 8. ובפרשתנו רק בנוגע לחגה"ס מתאר זמנו ,באספכם גו'" (כג, לט), וגם זה לא בתחלת הפרשה כשמפרש זמנו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.