250
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי מכך מובן שגם החלק השני של הכלל, ש,חובת קרקע אינה נוהגת אלא בארץ"5, צריך להתאים בכל מקום, גם כאשר צריך בדרך הפשט לשנות לשם כך משמעות של מילה.
וכך גם בעניננו: רש"י אינו יכול להסתפק בפירוש שחדש ,נוהג בחוצה לארץ", שהוא ההיפך מן הכלל ש,חובת קרקע אינה נוהגת אלא בארץ". ולכן הוא מביא פירוש נוסף למילים ,,בכל מושבותיכם" (,,לאחר ירושה וישיבה"), שהוא איננו סותר לכלל זה, גם אם הוא אינו מתאים כל כך למילים אלו (בדומה לפירושו על ,בארצכם לא תעשו").
ד. שני הפירושים ,שקולים"
אבל גם פירוש זה איננו ,,חלק"זו,
אמור גב
ולפיכך מביא רש"י גם את הפירוש ,מכאן שהחדש נוהג בחוצה לארץ", כי המילים ,,בכל מושבותיכם" כתובות במספר מצוות, ובכל מקום'' הכוונה היא שהחובה חלה גם בחוצה לארץ.
ויוצא, שפירוש המילים ,בכל מושבותיכם" כאן, שהוא ,,לאחר ירושה וישיבה", הוא יוצא מן הכלל מכל שאר המקומות שבהם כתובות מילים אלו! ולכן מביא רש"י גם את הפירוש הראשון.
בכך מובן כיצד שני הפירושים של רש"י ,,שקולים" בדרך הפשט: בשניהם קיים אותו קושי, ש,בכל מושבותיכם" כאן הוא יוצא מן הכלל: לפי הפירוש הראשון, חובת חדש בחוץ לארץ יוצאת דופן, גם לפי פשוטו של מקרא, מן הכלל ,,חובת קרקע אינה נוהגת אלא בארץ". ולפי הפירוש השני, הרי משמעות המילים ,,בכל מושבותיכם" יוצאת דופן ממשמעותם בכל שאר המקומות בתורה, שבהם הכוונה גם לחוץ לארץ.
ה. איסור חדש צריך לעורר רגש מתאים
אך כיון ששני הפירושים ,,שקולים"
הערות
- 6. לשון הגמרא קידושין לז, א.
- 7. לפי' זה קשה לכאורה: בפרש"י שלח (טו, יח) הביא הכלל ד,כל ביאות שבתורה .. אינה אלא לאחר ירושה וישיבה" (כ, אידך תנא דבי ר"י" - קידושין שם, ב), ומכיון שנאמר כאן (פסוק יוד) ,בי תבואו אל הארץ", הרי גם בלי ,,בכל מושבותיכם" ידעינן שנוהג ,לאחר ירושה וישיבה"* (והו"ל לתרץ זה בפ' שלח, עכ"פ).
- 3. וי"ל: (א) עפמש"כ לעיל (הערה שני' בשוה"ג להערה 7) דכו"כ פעמים חוזר בקרא פרטים שיש ללמדם מציווים דומים. (ב) שבא להוסיף ,,משכבשו וחלקו" שנלמד מ, בכל מושבותיכם", כנ"ל הערה 4. [ואף שהעומר הוא חובת צבור (ולכאורה פשוט שלאחר ירושה וישיבה בנדו"ז היינו לאחרי כיבוש
- 4. *) וראה פנ"י קידושין שם, דלמ"ד זה ,בכל מושבותיכם" מרבה חו"ל (אף שנוהג רק לאחר ירושה וישיבה) וראה לקמן הערה 50 ובשוה"ג הב' שם.
- 5. וחילוק - ראה לקו"ש ח"ט שם הערה 15 לענין מצות מינוי מלך) - מ"מ הי' קס"ד ששייך גם לאחר כיבוש דשבט אחד וחלוקה (וקצירה) דעשרה מישראל, כי מכיון שכבר יש להם ,קצירה", חל עליהם חיוב להביא ,ראשית קצירכם אל הכהן"]. (ג) מכיוון ד,כי תבואו אל הארץ" נאמר כמה פסוקים לפנ"ז, ולענין עומר = לכן חוזר ואומר ,,בכל מושבותיכם" (לאחר ירושה וישיבה) עוה"פ אצל חדש (אף שגם בלי זה לא הי' מקום לטעות. וק"ל).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.