248

באופן כללי מובנת התשובה לשאלה זו: על המילים ,בכל מושבותיכם" הכתובות לפני כן, בפרשת צו*, באיסור אכילת דם, אומר רש"י: לפי שהיא חובת הגוף ואינה חובת קרקע נוהגת בכל המושבות. וכיון שאיסור חדש אינו חובת הגוף אלא חובת קרקע, ויותר מכך: בפשטות קשור איסור חדש לעומר שהוא ,ראשית קצירכם"

שהוא דין פרטי ונוסף, שצ"ל מצה כזו ש,ראוי' ליאכל בכל מושבותיכם":

בפ' צו: א) לא כתב ש,בכל מושבותיכם" פירושו ,,בכל מושבות", כ"א לתת טעם וביאור ,,לפי שהיא חובת הגוף כו'". ב) כוונת רש"י היא בעיקר לתרץ ,למה הוצרך לומר" בכל מושבותיכם (כהמשך דברי רש"י)***.

8 שם.

הקודם)] לא פרש"י למה נאמר, אף שמצות הנ"ל הן חובת הגוף (וכמו שהקשה בש"ס שם - על כמה מהנ"ל. והאריך גם ברמב"ן פרשתנו כג, טז),

מוכח, דלרש"י - ע"ד הפשט מצינו בכ"מ בתורה שבכל ציווי בפ"ע מפרט כל פרטיו אף אלה שיש ללמדם מציווים הדומים לו (ומהם - שגם סברא הם) - ראה פרש"י לעיל כ, ט בסופו: ופשוטו (דדמיו בו) כו' שהוא גרם כר' - ונשנה זה כו"כ פעמים בהציווים שלאחריו (וביניהם כמה שלא נשנו עוה"פ) זה אחר זה באותה הפרשה, עאכו"כ בנדו"ד שבאים בהפסק דינים שאינם ,,בכל מושבותיכם".

***) ומפני שהוכפל ,,בכל מושבותיכם" באותו האיסור (דם). שהרי כבר נאמר לעיל בפ' ויקרא, וכדמוכח ג"כ מזה שעה"פ בפ' ויקרא (שקדם לפ' צו) לא פרש"י למה הוצרך לומר (אף שהוא חובת הגוף).

[ברא"ם וגו"א ויקרא שם, שכוונת רש"י שם במש"כ ,יפה מפורש בת"כ כל הפסוק הזה" - היא לתרץ (גם) למה הוצרך לומר ,לדורותיכם בכל מושבותיכם" (מכיון שהוא חובת הגוף), וכבש"ס קידושין שם.

- ועדיין צריך ביאור שבויקרא ציין רק לתו"כ ולא כתב ,,שהיא חובת הגוף כו", ובפ' צו ציץ רק לקידושין וכותב ,,שהוא חובת כו' למה הוצרך לומר". ואכ"מ].

אמור גב

מ,,קצירה"? של ,,הארץ", וצריך להיות לכאורה שלא ינהג ,,בכל מושבותיכם".

לכן אומר רש"י, שלמרות זאת ,יש שלמדו מכאן שהחדש נוהג בחוצה לארץ": המשמעות של ,בכל מושבותיכם" היא כפשוטה, והפסוק בא ללמדנו שאיסור חדש הוא יוצא מן הכלל"י, שהוא נוהג ,בל מושבותיכם" וגם ,בחוצה לארץ", למרות שהוא חובת קרקע.

ב. השאלה על התאמת הפירוש השני לפשט

אך צריך להבין: הפירוש הפשוט של ,בכל מושבותיכם" הוא כפירוש הראשון, של ,יש שלמדו" (גם ,חוצה לארץ"), ומדוע מביא רש"י גם את הפירוש השני, שמשמעות ,בכל מושבותיכם" היא ,לאחר ירושה

9) פרשתנו שם, יוד. וראה (ע"ד ההלכה) מנ"ח מצוה שב.

0) ועפ"ז תומתק הוספת רש"י ,,שלמדו מכאן שהחדש"*, ולא כתב בקיצור (כבתו"כ) - ,(י"א) שנוהג (בארץ ו)בחוצה לארץ", דלכאורה הרי זהו פירוש הפשוט ד,בכל מושבותיכם" (כבפנים), ולא לימוד מכאן.

ולחידודי י"ל עוד: מקום לפרש שקאי על תבואה שגדלה בא"י שהוציאה לחו"ל (כבירושלמי קידושין פ"א סה"ח. הובא במג"א או"ח סו"ס תפט) - ועפ"ז גם הרווחנו שאינו בסתירה להכלל דחובת קרקע נוהגת רק בארץ - ולכן מדייק רש"י ד,יש שלמדו מכאן שהחדש נוהג בחוצה לארץ", כלומר: למדים שהחדש (ההתחדשות) הייתה בחו"ל ונוהג בחו"ל (משא"כ בהנ"ל -- שההתחדשות הייתה בא"י).

*) לשון רש"י בפי' הב' ,לא בא אלא ללמד" - ראה לקמן שוה"ג להערה 26.