246
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
עשיית מלאכה בששת ימי החול אינה רק מותרת, אלא היא מצוה ודרך בעבודת ה' של היהודי. וידוע':, שצריכה להיות הכנה של ,בכל אשר תעשה" - הכנת כלי בדרך הטבע - ואז זוכים ל,וברכך ה' אלוקיך".
מצד שני, סדר זה הכרחי רק מצד הגוף הגשמי של ההודי, שבו ,מתלבשת" הנשמה, שמפני ההעלם וההסתר שבו הוא נזקק לפי התורה לנהוג בדכי הטבע?, כמאמרי חז"ל: ,אין סומכין על הנס"?, ,דינא דמלכותא דינא"?, וכדומה.
ואילו מצד נשמת-היהודי, הרי לא רק שאין הכרח בהזדקקות לעשיית מלאכה, אלא, להיפך, אין מקום למלאכה, מפני שהנשמה אינה מוגבלת בהגבלות הגוף, והיא ,לא נמסרה לגלות"?, היא נעלית מן ההסתר שבעולם, וניצבת ,,קמי מלכא" (=לפני המלך); ובדרגה גבוהה זו, דומה עשיית מלאכה ל,מאן דמחוי. קמי דמלכא... (=מי שנוקף אצבעו לפני המלך%?, כשם שאם ,,יתפלל כל היום כולו"? הרי
אסור האדם במלאכה, ואף ב,מחוי"2% (-נקיפת אצבע) - כל היום כולו.
לפיכך נדרש מצד הנשמה הענין של ,תשבות".
ואלה שני הקצוות הנדרשים בעבודה הרוחנית של היהודי: ב',ששת הימים", שאז הוא טרוד לפי התורה בעניני הגוף, הרי קיימת מצות עשה של תעבוד. אך בימי שבת ויום-טוב, כאשר מאיר אצל ישראל אור הנשמה, אז עליו להתעלות מעל לגוף וצרכיו, ואז נשלל לחלוטין הענין של עשיית מלאכה2.
וכיון שהנשמה נעלית מן הגוף והגלות, משפיע הדבר סוף"כל-סוף על הגוף, שמבלי להתחשב בכך שהוא מוגבל בהגבלות ובגלות, תאיר אצלו
הערות
- 1. ספרי ראה טו, יח. נתבאר בהקדמה לדרך חיים ספה"מ להצ"צ מצות תגלחת מצורע בסופה. קונטרס ומעיין מי"ז, מכ"ה. ועוד.
- 2. וראה ברכות לה, ב: הרבה עשו כו'.
- 3. ראה פסחים סד, ב. זח"א קיא, ב. קיב, ב.
- 4. גיטין י, ב. וש"נ
- 5. פתגם כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע - נדפס בסה"מ קונטרסים ח"א ע' 350. לקוטי דיבורים ח"ד תרצ"ב, א.
- 6. ראה חגיגה ה, ב (וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 32 הערה 13). וראה הערה 29.
- 7. ברכות כא, א. וראה תניא פי"ג: דלא פסיק
- 8. אמור א שיחות 8
- 9. פומי' מגירסא כו' בחפיצה כו' כבינוני המתפלל כל היום כו'.
- 8. - בתפלה בכללה (הן תפילת העמידה והן ק"ש), ובמיוחד בתפלת העמידה - וכמ"ש במ"א אשר בתפלה צ"ל כעבדא קמי מרי' כו' לפני המלך (שבת י, א. שו"ע אדה"ז סו"ס צה. ועיין ברכות לג, רע"א: עומד לפני ממה"מ כו') בלי שום תנועות (להעיר משו"ע סי' קד סב: עומד לפני המלך - אין לזוז ממקומו),
- 11. משא"כ בק"ש שו"מ מפני הכבוד כו' (ובפרט ע"פ הירושלמי ברכות פ"ב סה"א דנלמד ממש"נ ודברת בם) ומותר לקרוץ בעיניו וכמעשה דרב (יומא יט, ב). ומ"ש בשו"ע אדה"ז או"ח סי' סג סז: הקורא ק"ש לא ירמוז וכו' - הרי מפורש הטעם (ארעי ולא קבע - ולא ביטול). וכן איתא שם דבפרשה שני' מותר לצורך מצוה קצת.
- 9. וזהו גם החילוק דשבת וששת ימי החול בכלל, כמבואר בכ"מ (המשך תרס"ו ע' כב. ועוד) דשבת - שבת מהצמצומים ומאיר גילוי אלקות שלא ע"י צמצום, ולכן אסור במלאכה דמאן דמחוי במחוג קדם מלכא, משא"כ בששת ימי החול.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.