244

ניתן לומר, שהפסוק מזכיר, בדרך אגב, את השבת, כדי להראות את ההבדלים בין שבת ליום-טוב?: (א) שבת שלא כיום"טוב, אינה תלויה בבית דין". (ב) השבת שלא כיוםדטוב נקראת ,,שבת שבתון", מפני שאסורה בה גם מלאכת אוכל-נפשפי.

תמיהתו של רש"י כאן היא לגבי ההקדמה לשבת: ,ששת ימים תעשה מלאכה" - בציווי הראשון בתורה'' על השבת מובן, שיש צורך בהקדמה ,ששת ימים''", כי התורה צריכה להבהיר לפני האיסור על עשיית מלאכה בשבת, שאין לחשוש למניעת פרנסה וכדומה, שהרי ,ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך":י.

ועוד: א) ההקדמה ,,ששת ימים..." מתאימה להמשך הפסוק שם, שהטעם לשמירת שבת הוא ,,כי ששת ימים עשה ה'... וינח...". = ב) מ,ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך": לומדים, כדברי רש"5', ש,,כשתבוא שבת יהא בעיניך כאילו כל מלאכתך עשויה...".

אך כאן, בפרשת אמור, אין זה המקום העיקרי לאזהרה על שבת, והיא מוזכרת בדרך-אגב, בגלל שאר המועדים, ומתעוררת השאלה: מהו הקשר של ההקדמה של ששת הימים לפני שבת ל,מועדות" - התורה היתה צריכה להתחיל ב,ביום השביעי שבת שבתון... "?

לשאלה זו עונה רש"י עלדידי דברי חז"ל ,מה ענין שבת אצל מועדות ללמדך שכל המחלל..." - הפסוק רוצה להשוות את החומרה בעשיית מלאכה במועדות לחומרת עשיית מלאכה בשבת, ומכך מובן מדוע מקדימה התורה ,,ששת ימים תעשה מלאכה".

ה. שני סוגי זמן ההסבר לכך הוא:

,ששת ימים" אינם רק כמות של ששה ימים נפרדים, אלא מציאות של יחידה מגובשת, משך זמן של ,ששת ימים", כפי שמסביר רש"י מאוחר יותר"' ,כל מקום שנאמר שבעת שם דבר הוא שבוע של ימים .. וכן כל לשון שמונת ששת..." - תקופה אחת של שישה, שבעה או שמונה ימים.

זוהי המשמעות של ,ששת ימים תעשה מלאכה": הקדוש-ברוך-הוא קבע מציאות מיוחדת של ,ששת ימים", שרק בה מותרת עשיית מלאכה. כלומר, כל הזמנים שאינם