222

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ואם האהבה איננה עקב מצבו הרוחני של הזולת, אלא אהבה עצמית מצד הנשמה מדוע היא קשורה לענין של ,ומקרבן לתורה"?

ט. שני הענינים אצל ה*הוד?

ההסבר לכך הוא:

ידועים דברי חז"ל>, ש,מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר", וגם לתורה, ישראל מעל לתורה. מצד שני נאמר ב,,זהר"*, ש, ישראל מתקשראין באורייתא ואורייתא בקודשא בריך הוא", ומכך מובן שהתורה היא מעל ישראל.

על"כך מוסבר*: ישראל נעלים מהתורה בשרשם, אבל כשהנשמות יורדות למטה, נעלית התורה מישראל, והתקשרות הנשמה אל הקדוש-ברוךהוא היא באמצעות התורה.

ולכן יש ביהודי שני ענינים הפכיים:

מצד העובדה שבשרשן נעלות נשמות ישראל מן התורה, הרי ,,ישראל .. אף"על-פי שחטא ישראל הוא". אפילו אם היהודי עובר, ר"ל, עבירות רבות *, אין הוא מפסיק מלהיות יהודי ח"ו, כי התקשרות נשמת היהודי אל

הקדוש-ברוך-הוא איננה תלויה

בעבודתו בתורה ובמצוות 9.

אבל, זה עצמו מביא לידי כך, שכל יהודי ,,בודאי סופו לעשות תשובה"* - הוא חוזר לתורה ולמצוות. כי, כיון שהתקשרות היהודי למטה אל הקדושברוך-הוא היא באמצעות התורה, לא יכולה המעלה העצמית ש, ישראל הוא" להשאר בפני עצמה, ללא תורה ומצוות, והיא מוכרחה להביא לידי קיום התורה והמצוות, ובאמצעות זאת מתגלה מעלת נשמתו שהיא מעל התורה?.

שני העניניס שבאהבת ישראל

מכך נובעים שני הענינים ההפכיים בענין ,,ואהבת לרעך כמוך":

עצמיות האהבה הנובעת מאחדות כל ישראל ב,שורש נפשם"9 הנעלה מן התורה, היא מעל להגבלות התורה. ולפיכך האהבה היא בכל ישראל בשווה, גם לבריות אשר ,רחוקים בתורת ה' ועבודתו"*, כי בדרגה זאת, אי"אפשר להבדיל בין צדיק לבין יהודי

הערות

  1. 6. ב"ר פ"א, ד. תדבא"ר פי"ד (קרוב לסופו).
  2. 7. כן הובא בכ"מ בדא"ח (לקו"ת נצבים רד"ה כי קרוב. ר"ה נט, א. שה"ש טז, ד. ובכ"מ). וראה זח"ג עג, א.
  3. 8. לקו"ת שה"ש שם. המשך תער"ב פע"ו. ח"ג ע' א'תג ואילך. ד"ה אז ישיר ה'ש"ת פ"ג ואילך. ובב"מ.
  4. 9. סנהדרין מד, רע"א.
  5. 5. קדושים ג שיחות 4
  6. 0. ראה בארוכה המשך תער"ב שם ע' א'רנב. ובכ"מ.
  7. 1. תניא ספל"ט. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ג.
  8. 2. שלכן גם גילוי ענין התשובה (שהיא למעלה מתורה, שלכן בכחה למלאות מה שנחסר בתורה כו') - הוא בתורה דוקא (המשך תער"ב שם ע' א'תח. וראה המשך תרס"ו ע' רלה. ועוד).
  9. 3. לשון אדה"ז בתניא פרק לב.
  10. 4. לבד ,המינים והאפיקורסים" (תניא שם בסוף הפרק. וראה לקמן הערה 66). וגם באלה - ראה ס' הערכים"חב"ד שם סעיף ה' בסופו, וש"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.