208

ש,כל זמן שהרשעים בעולם חרון אף בעולם", וזוהי גם כוונת הברייתא במילים ,רשע בא לעולם חרון בא לעולם", ה,חרון" בא ביחד עם ,,רשע", כל עוד יש ,,רשע" יש ,חרון" - עד אשר ,רשע אבד מן העולם".

לפי הדברים שלעיל מתעוררת השאלה: במשנה מובן מדוע ישנו ,,חרון אף" בעולם ,כל זמן שהרשעים בעולם", כי מדובר כאן על עבודה זרה, וכל עוד יש מציאות של עבודה זרה (,חרם") יש גם ,חרון אף" כאמור בספרי::: ,כל זמן שעבודה זרה בעולם חרון אף בעולם". אבל מדוע בחטאים אחרים של ,רשע (סתם) בא לעולם" נמשך ה,חרון" גם לאחר מעשה העבירה, כאשר פעולת החטא כבר איננה33?

ה הדיוק בלשון המשנה

הביאור לכך הוא: הדיוק בלשון המשנה, האומרת ,כל זמן שהרשעים בעולם..." ולא כלשון הספרי ,כל זמן שעבודה זרה בעולם...", מוכיח שלפי

המשנה ,חרון האף" איננו מפני שקיימת עדיין מציאות של עבודה זרה (,,חרם") בעולם, אלא מפני הרשעים, עוברי עבירה זו הקשורה לעבודה זרה, שעברו על ,ולא ידבק בידך מאומה מן החרם"** - אפילו כאשר החפץ, עליו היה החרם, כבר איננו נמצא.

וזוהי שאלת הגמרא: ,,מאן רשעים", דהיינו: לאיזה סוג רשעים הדברים מכוונים? איזו רשעות היא זו הממשיכה את ,חרון האף" של עבודה זרה גם לאחר שהעבודה הזרה כבר איננה?

ועל כך עונה רב יוסף ,גנבי" - המשנה מתכוונת לרשעים שהקשר שלהם לעבודה זרה הוא עלדידי גניבה משלל של עיר הנדחת, וכיוון שזה באופן של גניבה, לפיכך ,כל זמן שהרשעים בעולם - חרון אף בעולם", ,חרון האף" נמשך אפילו כאשר החרם כבר נשרף ועבר מן העולם'*:.

ו לאו שניתן לתשלומין

ההסבר לכך הוא: איסור גניבה, או גזילה, הוא חמור במיוחד בכך שזוהי ,פעולה נמשכת", בכל רגע שעדיין אין