204

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

8 לקוטי

ומבואר על כך בחסידות?י, ש,לא פליגי [=אין הם חולקים] כלל כי שרש ג' עולמות בריאה יצירה עשיה הם מג' ראשי ראשים דוקא שהם למעלה מאצילות".

ועל פי זה נמצא, ששני הפירושים בבחינת שלוש [ג' המורה על כלים וג' המורה על אורות] שייכים זה לזה, ואדרבה: אמיתית ענין האור, שהוא נעלה לגמרי מכלים, הם התלת ראשי ראשין שלמעלה מאצילות, ואור זה ,לוקחים" דוקא. עלדידי בחינת ג' המורה על הכלים שלמטה מאצילות.

יד. כפרה על הנשמה בגוף - מבתינת ,,יחידה"

כשם ששלושת העולמות בריאה יצירה עשיה קשורים עם ,,תלת ראשי ראשין" שלמעלה מאצילות, כך גם ה,שלשה חלוקי כפרה" - שענינם כפרה על הנשמה שבגוף דוקא (שלכן

אחריג

אין ר' אלעזר בן עזריה כולל בהם חילול השם כנ"ל) - קשורים עם דרגא הנעלית מארבעת בחינות הנשמה: נפש; רוח נשמה; חיה - דרגא המופשטת מהגוף, מקיף הרחוק, יחידה - עד כפי שהיא מאוחדת עם ,יחיד", ניצוץ נברא עם ניצוץ בורא, כביכולי'.

לפי שדוקא עלדידי העבודה בנשמה למטה בגוף וקיום התורה ומצוות בגשמיות דוקא - וכנ"ל (סעיף ח') שגם מצות התשובה צריכה להיעשות (ככל המצות) נשמה בגוף דוקא - נעשית העליה בנשמה לדרגה נעלית מכפי שהייתה קודם ירידתה, למעלה מבחינת ,טהורה היא" (אצילות"). (משיחות י"ט כסלו והתועדויות שלאח"ז תשכ"ט)

הערות

  1. 2. ד"ה גדולה מילה תרכ"ו. ולהעיר גם מריש וסוף ד"ה כל המאריך ה'ש"ת. עיי"ש.
  2. 3. ולהעיר מהמבואר במ"א דבחי' ,,אף" (שנאמר גבי ,,עשיתיו") מרבה גם בחי' שלמעלה מאצילות (ואצילות שבאצילות).
  3. 4. ראה ע"ח ש' דרושי אבי"ע רפ"א הובא ונתבאר בד"ה ועתה אם נא, תרע"ח.
  4. 5. בלקו"ת בלק שם מבואר שעליית הנשמה היא לבחי' הרביעית [אצילות. אלא ששם מבאר ע"פ האופן שאצילות הוא בחי' כתר, וחכמה - בריאה]. אבל בלקו"ת ראה (כז, אדב) יו"כ (סט, א ואילך) מפורש כבפנים. ובהמשך תרס"ו (ד"ה קדש ישראל) שעליית הנשמה היא בבחי' שלמעלה גם מבחי' טהורה היא שקודם הצמצום. עיי"ש.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.