203

מורות (לפירוש זה) על אצילות בריאה ויצירה, שכנגדם: חילול השם; כריתות ומיתות בית-דין; ומצוות לא"תעשה*.

יב. דווקא ,עשיה" קשורה ל, אצילות"

כל הפירושים בענין אחד בתורה שייכים זה לזה" - ומכאן, ששני הפירושים הנ"ל [האם ב,שלשה הן" שולל ר' אלעזר בן עזריה חילול השם (אצילות), או מצות עשה (עשיה)], אף שהם נראים כפירושים סותרים, לאמיתו של דבר יש שייכות ביניהם:

על הפסוק" ,ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו" נאמר בלקוטיתורה9, שבתיבת ,אף" (לשון ריבוי) מרבה הפסוק ענין נוסף ונעלה יותר מ,בראתיו גו'" - בחינת אצילות; והריבוי של ,אף" נאמר ב,עשיתיו" דוקא, לפי שהגילוי של אצילות'? מגיע עלזידי העבודה בעשיה דוקא.

וזוהי השייכות של שני הפירושים הנ"ל - לפי שדווקא עשיה קשורה עם אצילות.

ג הקשר בין הפירושיסם במספר ,,שלוש"

ויתירה מזה יש לומר: שייכות שני הפירושים היא (לא רק בסוג הרביעי שר' אלעזר בן עזריה שולל - אצילות או עשיה - אלא) גם בשלושת הסוגים שהוא כן מונה; כלומר שלושת הבחינות המורות על כלים (כפירוש אדמו"ר הזקן והבבלי) קשורות עם שלושת הבחינות המרמזות על אורות (כבירושלמי).

הביאור בזה: אודות מספר שלושעשרה (מדות הרחמים) מובאים בפרדס'? שני פירושים: א) עשר - מורה על עשר הספירות דאצילות, ושלוש - על ,תלת [-שלושה] ראשי ראשין" שלמעלה מאצילות. ב) עשר - עשר הספירות, שלוש - שלושת העולמות בריאה יצירה עשיה שלמטה מאצילות.

[ושני הפירושים מתאימים לשני הביאורים הנ"ל ב,שלוש" ו,ארבע": עשר הספירות דאצילות נחלקות לארבע בחינות כנ"ל; ואם כן, לפי הפירוש הראשון, שבשלוש הכוונה ל,תלת ראשי ראש" שלמעלה מאצילות, נמצא, שבחינת ,שלוש" נעלית מבחינת ,ארבע"; ואילו לפי הפירוש השני בחינת ,שלוש" עולמות בריאה יצירה עשיה - היא למטה מ,ארבע"].