201

ובשעה שאין הוא מרגיש אשם בכך, אין הדבר מעורר אצלו שום רגש של חרטה.

(ב) שלימות מצות הוידוי - שהוא מבטא בדיבור (את שלימות התשובה -) חרטה על העבר, ועד שהוא מבקש מהקדוש-ברוך-הוא מחילה על כך (דבר המחוייב לפי כמה דעות?).

ובזה מובן מדוע באמירת ,חטאתי" לבד יוצאים ידי חובת מצות וידוי גם על הזדונות - לפי שבזה מבטא האדם את ,,מצות התשובה מן התורה (ש)היא עזיבת החטא בלבד".

המספרים שלוש וארבע - אורות וכלים

כל הענינים בנגלה דתורה, גופי תורה - קשורים עם נשמתא דאורייתא'5, ויתירה מזו - משתלשלים מענינם בפנימיות (,נשמת") התורה. ומזה מובן, ששתי השיטות בברייתא - שלשה או ארבעה חלוקי כפרה - יש דוגמתם בפנימיות התורה - על פי קבלה וחסידות.

בעניינם של המספרים שלוש וארבעיי, מבאר הצמח"צדק* כי ב,כלים" ישנם שלוש בחינות, וב,אורות" - ארבע בחינות (שלוש בחינות אורות המתלבשים בכלים,

אחריג שיחות 25

והדרגא הרביעית - אורות הנעלים מהתלבשות בכלים).

לכן, נחלקים העולמות באופן כללי לשלוש דרגות: בריאה יצירה ועשיה - לפי שהעולמות ענינם כלים (ועולם האצילות שעיקרו אורות, אינו נכלל במנין זה).

ועַל פי זה יובנו שיטותיהם של ר' מתיא בן חרש ור' אלעזר בן עזריה:

מובא בקבלה* שארבעה חילוקי כפרה הם כנגד ד' עולמות אבי"ע (=אצילות, בריאה, = יצירה ועשיה) ,מצוות עשה" - עשיה, ,,מצוות לאתעשה" - יצירה, ,,כריתות ומיתות בית-דין" = בריאה, ,חילול השם" - אצילות.

ר' מתיא בן חרש מדבר אודות האור, אשר בו ישנם ד' בחינות, לכן מונה ארבעה חלוקי כפרה; ואילו ר' אלעזר בן עזריה מדבר אודות הכלים, ולכן מונה רק שלשה חלוקי כפרה (ואינו מונה חילול השם שהוא כנגד אצילות?).

הדבר מתאים עם הביאור על-פי נגלה בדעת ר' אלעזר בן עזריה - שאינו מונה חילול השם לפי שהמירוק שלו הוא על"ידי מיתה - יציאת הנשמה מהגוף,