195
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הוא: לפי פירושו יוצא, שהשנוי והחידוש של ר' אלעזר בן עזריה (ש, שלושה הן" - ולא ,,ארבעה חילוקי כפרה") אינו ענין הנוגע להלכה, ואינו חידוש בענין הכפרה - כי הן השואל ר' מתיא בן חרש והן העונה ר' אלעזר בן עזריה הנם בשיטה אחת, שכאשר ,עבר על עשה" די בתשובה לבדה - והחילוק ביניהם מסתכם רק בחשבון הדברים, האם גם תשובה נגמנית בין חילוקי הכפרה או לא'3;
עוד יש להבין: מהו בסיס המחלוקת בין ר' מתיא בן חרש (כשדבריו נאמר
אחריג שיחות 09
בתוספתאי:) הסובר ש, ארבעה חילוקי כפרה" מאחר ותשובה בכללם, ובין ר' אלעזר בן עזריה הסובר ש, שלושה הן"?
מכח שאלות אלה לומד העקידה שב, שלושה הן" שולל ר' אלעזר בן עזריה את חילול השם, ובזה מחדש, שכפרה היא מחיים דוקא, אבל לאחרי מיתה ,,לא שייכא ביה [=לא שייכת בו] כפרה"??.
אך גם לפירושו של ה,עקידה" דרוש ביאור: מכיוון וגם בחילול השם הוא רק ש,לא יכופר עד ימותון", אבל גם לדעת ר' אלעזר בן עזריה עלדידי מיתה ישנה כפרה על כל פנים< עבור הנשמה, ו,אין מזכירין לו דבר כו' לענשו על זה חס ושלום בעולם הבא" - אם כן, סוף כל סוף מה ההבדל להלכה? בין דעת ר' מתיא בן חרש ור' אלעזר בן עזריה?
ד. תשובה קשורה בכפרה הנפעלת מחיים
אדמו"ר הזקן כותב בתחילת אגרת
הערות
- 1. שנתחלל בו ש"ש כו'",
- 2. הרי שם מפורש ,חוץ מן התשובה" ואין מקום לטעות ד,,עבר על מ"ע כו'" נכלל ב,ג' הם"*: משא"כ בבבלי, אם כוונתו כן הול"ל (לא ,,תשובה עם כל אחד", כ"א) ,,חוץ מן התשובה" (כבירושלמי)].
- 3. אבל ראה שירי קרבן לירושלמי סנהדרין ר"פ חלק.
- 4. גם אפשר לומר דלרמב"ח כיון שהתשובה בכאו"א היא באופן אחר (כנ"ל הערה 21) אפשר למנות תשובה בחלוקי כפרה, משא"כ לראב"ע כיון שהתשובה היא בעיקרה ובנקודה שווה בכאו"א לכן אינה מה, חלוקי כפרה",
- 5. אבל - ה"ז דוחק גדול לומר שהתשובה בכהנ"ל נחשבות לאחת כיון ששווה היא בנקודתה (משא"כ בהבפועל). ומלשון אדה"ז (נעתק לעיל בשוה"ג הב' להערה הנ"ל) מוכח, שגם לראב"ע דג' חלוקי כפרה הן יש חילוק באופן התשובה בכ"א מהחלוקי כפרה.
- 6. *) וכן בתוספתא יומא שכותב , אבל" בבבא דחילול השם - אין מקום לטעות שלא נכלל בה, חלוקי כפרה", שהרי מפורש שם ,ארבעה חלוקי כפרה".
- 7. ומה שמדגיש (בירושלמי ותוספתא שם) ,אבל" - הרא מכיון שסו"ס חילול השם שונה מג' בבות שלפנ"ז בענין עיקרי, כבפנים (וראה תוס' יוהכ"פ שם באו"א קצת). ועוד י"ל. ואכ"מ.
- 4. שם. ומזה מובן דלא בטלה דעה זו גם לאחרי מענה ראב"ע.
- 5. לשון העקידה שם.
- 6. בעקידה שם: ,לא זכרו בו כפרה .. כי אחר המות אינו הוא עצמות האדם .. אבל הוא במציאות נבדל מהראשון". אבל צריך ביאור, שהרי עיקר האדם הוא נשמתו (ועוד שהכפרה לאחרי מיתה - נוגעת גם להגוף, כמרז"ל (סנהדרין צא, ריש ע"ב) ,,מביא נשמה וזורקה בגוף ודן אותם כאחד"). ולכן נראה כבפנים.
- 26. לשון אדה"ז - אגה"ת רפ"ב.
- 7. ודוחק גדול לומר דנפק"מ בנוגע להגוף כשיקום בתחה"מז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.