192
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אפילו בהרהור תשובה ברגעא חדא בלי כוונה מושלמת, בדומה לענין הטבילה, ולאחר מכן הדרגה הנעלית יותר של תשובה, המביאה לכך ש,זדונות נעשות לו כזכויות" - וזאת רק על ידי שלמות הכוונה בדומה לענין ההזיה, כפי שהוסבר לעיל בהרחבה.
וגם הסוגיה על התשובה בגמרא מסיימת בשני ענינים: א) ,מובטח לו שהוא בן העולם הבא". כלומר, לא נוסף לו ענין חדש, אלא ,מעשים טובים יש בידו", בדומה ל,נעקר עוונו מתחלתו", וכפי שאומר רש"י* ,יש לדעת שצדיק גמור הוא". כי אמנם היה כאן ענין של ,ידאג כל השנה" - תשובה בכוונה, אך לא כוונה מושלמת. ב) ,,מפיש חיי סגי ומסגי": לא זו בלבד שראיית הקרי ביום הכיפורים אינה חסרון ועונש ח"ו, אלא אדרבה, נוסף בו יתרון של ,מפיש חיי", בדומה ל,זדונות נעשות לו כזכויות", דבר המגיע על ידי שלמות הכוונה*.
והחידוש בסיום לעומת הסוגיה הקודמת (אודות שתי הדרגות של תשובה מאהבה) הוא: א) בפירוש ובביאור מובן יותר כיצד נגרם הדבר. הן לגבי ,,נעקר עוונו מתחלתו", והן ,,ודונות נעשו לו כזכויות", כי (א) אצל ,הרואה... ביום הכיפורים (,שלא במתכוין) מודגש שזה בכוונה תחילה מצד ההשגחה. (ב) על ידי ,,ידאג כל השנה" - שלמות הכוונה (והתשובה) שהתעוררה אצל ה,רואה", נהפכים הזדונות כזכויות. ב) התוספת שעל ידי עבודת התשובה מתבטאת גם בשכר גשמי, ,יאריך ימיו", עד לשלימות השכר - בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות.
(משיחות ר' תשרי, ש"פ האזינה יום שמח"ת תשל"ז)
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.