178
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
100 לקוטי רבי עקיבא: (א) ,לפני מי אתם מטהרין" - ,,לפני ה' תטהרו". (ב) ,מי מטהר אתכם" - ,יכפר... לטהר אתכם"?
אין לומר שרבי עקיבא חולק על ראב"ע וסובר, שהקדוש-ברוך-הוא מכפר גם על עבירות שבין אדם לחבירו אף אם לא ריצה את חבירו, ולכן אינו מביא את ההוכחה מן הפסוק ,,לפני ה'" תטהרו", כי מן הביטוי ,,אמר רבי עקיבא", ולא ,,ורבי עקיבא אומר" מובן, שאין רבי עקיבא חולק* על ראב"ע"י, אלא מוסיף על דבריו.
כן אין לומר שרבי עקיבא מוסיף, שלאחר שריצה אדם את חבירו הוא נזקק לטהרה על-ידי אביכם שבשמים, כי, כמוסבר במספר מקומות, הרי גם המצוות שבין אדם לחברו הן בעיקרן מצוות שבין אדם למקום'י, מפני שגם
אחרי א
אותן יש לקיים כיוון שהן ציוויי ה**. ולכן מובן שגם לאחר שהוא מרצה את חברו אין הוא מיטהר לגמרי, אלא הוא נזקק, גם לפי ראב"ע, לטהרת הקדושברוך-הוא, כבמצוות שבין אדם למקום.
דבר זה כבר מודגש בדברי ראב"ע: ,עבירות שבין אדם לחבירו אין יום" הכיפורים מכפר עד שירצה...", שלאחר הריצוי זקוקים לכפרת יום" הכיפורים, שהיא מאת ה'.
ג) מדוע נזקק רבי עקיבא לשתי הוכחות, והוא משתמש בביטוי ,ואומר" המורה על כך שאין די בהוכחה הראשונה, כלשון הגמרא**: ,מאי ואומר"?
4 כפרת *וס-הכיפורים נובעת ממעלת ישראל
ההסבר לכך הוא: כשם שהוסבר על תחילת המסכת, שהמעלה ,ביתו זו אשתו" איננה תנאי החל על עבודות יום"הכיפורים, אלא שלמות של הכהן הגדול עצמו, ולכן אין היא חלה רק על העבודות המיוחדות ליום"הכיפורים, אלא לכל העבודות ביום זה, כפסק הרמב"ם,
כך גם לגבי הענין הנידון בסיום המסכת - טהרת יום"הכיפורים. מדברי ראב"ע משתמע שיום"הכיפורים מכפר, וייתכן שזה מפני היום הזה
הערות
- 9. ראה שד"ח כללים (ח"א ע' מט וח"ז ע' א'תעה) וש"נ.
- 0. ועפ"ז מובן שצ"ע במ"ש ברי"ף לע"י שם, דראב"ע ור"ע פליגי במי שיש לו עבירות שבין אדם לחבירו ולא ריצה את חבירו, האם מעכב הכפרה על עבירות שבין אדם למקום - דראב"ע ס"ל ד,אין יוהכ"פ מכפר" כלל*, ור"ע ס"ל דמ"מ מכפר על עבירות שבין אדם למקום [נוסף על העיקר שמפשטות הל' דראב"ע משמע שהכפרה על עבירות שבין אדם למקום והכפרה על עבירות שבין אדם לחבירו אינן תלויות זב"ז].
- 1. ראה גם בהנעתק בשוה"ג להערה הקודמת.
- 4. *) להעיר מפר"ח סי" תרו בשם מוהר"ש גארמיזאן (ובעץ יוסף לע"י כאן מפרש כן דברי הרי"ף שבפנים ההערה): ,,שהעבירה שבין אדם לחבירו יש בה חלק למקום .. וכ"ז שלא הרצה את חבירו אפי' מה שבין אדם למקום אינר מכפר".
- 2. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ב ע' 343. ח"ג [המתורגם] ע' 142 ואילך. ובכ"מ.
- 3. ברכות סג, א. וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.