161
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מו לקוטי מלשון ,נך" - ,ומת אנך": במשמעות של רום'? וגובה'?.
השמטת ה,אלף" כאן, והשמטת ה"תי"ו" שם, היא, כדלעיל, כבמילים אחרות בלשון הקודש.
- מוצאים במילים רבות בתנ"ך, שמוסיפים לאותיות השורש ,,אל"ף" או ,תי"ו", וזה שם עצם, כגון המילה אנך (לפי פירוש רש"), = ובמילה ,ובתבונה", אשר אותה מפרש רש"י ,מבין דבר..."?, ועוד מילים רבות.
וכיון ש,תנוך" כולל את שתי
המשמעויות - ,,תוך" ו,נוך" - יוצא, שבכך מתכוונת התורה ל,גדר אמצעי"*?.
כדי לשלול את הטעות, שפירוש זה מתאים גם לפי הפשט, מדגיש רש"י ,ולשון תנוך לא נודע לי".
וזאת, במיוחד כיון שכבר לפנרכן למדנו בפירוש רש"י<, ש,האנפה היא דיה רגזנית". כלומר, ,אנפה" (עם
מצורע א
,נו"ן") היא מלשון כעס ורוגז, כמילה
ומכך מובן, שגם בדרך פשוטו של מקרא, בפירושו של רש"י, יש מילים הכתובות לפעמים עם אות מסויימת, ולפעמים בלעדיה.
4 לפי פשוטו של מקרא ,תנוך" א;'נו מלשון ,תוך" \,אנך"
הסיבה לכך שרש"י אינו מקבל פירוש זה היא: רש"י סובר, שמילה הכתובה לפעמים עם ,נו"ן" ולפעמים בלי ,נו"ן", יש לכל אחת מן המילים פירוש אחר*, לפי פשוטו של מקרא.
הערות
- 3. עמוס ז, ז.
- 4. ראה לעיל הערה 2 שכן תרגם אונקלוס תיבת תנוך ,,רום אודנא".
- 5. וצ"ע במ"ש בקרבן אהרן כאן ,,לא ידעתי פי' מלת נוך האיך מורה על החצון". ובראב"ד לתו"כ כאן ,ושמא מוציא אותו מלשון נאספו עלי נכים שפירושו אנשים קשים מאד וכן הגבוה של האוזן הוא הקשה שבאוזן". ובפי' זית רענן לילקוט שם פי' ,על תנוך ודאי": פי' הרכה שהוא למטה באוזן. ובפי' רבינו הלל: דהיינו מקום תחתון שבאוזן דמשמע תחת נוך. וראה שם בחילופי נוסחאות.
- 6. ח"ש כה, ג.
- 7. תשא לא, ג.
- 8. וכ"ה בת"י דלעיל הערה 2.
- 9. שמיני יא, יט.
- 0. מפירוש הראב"ד וקרבן אהרן ותויו"ט ועוד (וכ"ה במלבי"ם) שם משמע שמפרשים שלדעת התו"כ תיבת ,תנוך" היא מלה מורכבת מ,תוך" ו,נוך". ולפ"ז לפי' ,,תוך" אינם משתמשים בהנון*. ולהעיר שכמה סוגים בפי' כאלה: א) בנדו"ד שתיבה אחת מורכבת מב' תיבות ופי' תיבה זו יוצא מב' התיבות:
- 9. ב) ,אפאיהם" (האזינו לב, כו) וכיו"ב שרש"י כותב: ואונקלוס תרגם כו' תיבה זו לג' תיבות אמרתי אף אי הם - שכל האותיות ישנם בהתיבה והפי' רק מפרידם לג' תיבות, משא"כ בנדו"ד שה,וך" משמש לב' התיבות (תוך נוך).
- 10. ג) ,,שמים" שפירש"י (בראשית א, ח) ,שא מים .. אש ומים שערבן כו'" - שעיקר ההוספה היא אות אל"ף ,,שא מים אש ומים", ש,יש לנו תיבות הרבה חסרות אל"ף לפי שאין הברת האל"ף נכרת" (פרש"י בא י, כא). וראה מפרשי רש"י שם (רא"ם, לבוש, דקדוקי רש"י, משכיל לדוד. ועוד).
- 11. ד) פרש"י שם ,,שם מים" - דמפרשים המ' לפניו
- 12. *) ועפ"ז צ"ע במלבי"ם שם שמפרש שבהוראה זר ,,תוך", הנון שבאמצע להקטין התוך כו" - דלכאורה לפי' תיבת ,,תוך" שבהתיבה, הוא רק ,,תוך", אשר לכן הוצרך לצרף ב' התיבות בתו"כ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.