155
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ולכן בנסים בכלל יש גם את סוג הנסים שמלובשים בטבע, שבהם ישנם שני קצוות9:
זה נס (שלמעלה מהטבע) בדיוק כמו הנסים שאינם מלובשים בטבע", וכפסק הדין שמברכים אותה ברכה ,שעשה נסים" הן בחנוכה (נס שאינו מלובש בטבע'), והן בפורים (נס המלובש בטבע)
ואדרבה - חז"ל אומרים? שדוקא על הנסים המלובשים בטבע נאמר' ,עושה נפלאות לבדו";
אולם נס זה עצמו (שלמעלה לגמרי מהטבע) יורד בהתלבשות בתוך דרכי הטבע, ומביא לידי כך שהנהגת הטבע עצמה תהיה ,כרצונו דוקא כגרזן ביד החוצב כו'"*.
כלומר, בהנהגה הנסית שלמעלה מן הטבע ישנה ,,תכונה" של ,,טבע", כך שאין הנס מושל על הטבע באופן שהוא משדד את הטבע, אלא על ידי הנס, הטבע עצמו ,מתעלה" עד לדרגה של ,למעלה מן הטבע"*.
0) ראה שער האמונה שם (ל, א): נס גמור הוא כו'. ועיי"ש בסוף הפרק.
1) תו"א מג"א צג, א. שם, סע"ג. ק, א. ובכ"מ. וצע"ק מאבודרהם ברכות הראיי' [וראה שו"ע או"ח סו"ס ריח. אנציקלופדיא תלמודית ח"ד ע' שנה וש"ם]. וי"ל שהטעמים שבאבודרהם שפורים יוצא ,ממנהג העולם" מלובשים הם ואינם גלויים (כ"כ) וע"ד מש"כ בתו"א (מג"א צג, רע"ד. ק, א) ש,נראה בחוש שכל הסבות היו רק למעלה מהטבע".
2) נדה לא, א.
3 תהלים עב, יח.
4) שער האמונה שם ל, סע"א.
5 ולהעיר מסה"מ תרע"ח (ע' פט) דגם נסים
תזריע - פ' החודש
ויש לומר שזהו הטעם שניסן אינו רק ,ראש חדשים" אלא גם ,ראשון גו' לחדשי השנה" - כין שתכלית ההנהגה הנסית של ניסן היא להפוך את ההנהגה הטבעית (שנה%*,
שאינם מלובשים בטבע שבהם מתבטל הטבע, הנה ,מה שמתבטל הוא רק באותו הדבר שבו הוא הנס, אבל כללות העולם הוא בקיומו, א"כ ה"ז שבעולם מאיר גילוי אוא"ס שלמעלה מהעולם". וראה בארוכה ד"ה נתת ליראיך תשי"ב, שלכן עי"ז נעשה רוממות הטבע גופא (מכיון שגם בעת הנס כללות הטבע הוא בקיומו).
וי"ל דזה שהנס (,,אוא"ס שלמעלה מהעולם") מאיר בעולם וטבע, הוא [לא רק מפני הבל"ג שבו (שיכול להתפשט עד למטה מטה, גם בטבע ועולם), כ"א גם] מפני שגם בהבל"ג ונס כלול ,טבע" (וגבול*) כבפנים. ולכן המשכתו בעולם היא באופן שאינו משדד כללות הטבע רק ,,אותו הדבר שבו הוא הנס", שעי"ז נעשה רוממות הטבע.
6 וחיבור זה ד,נס" ו,,טבע" (- מה שתכלית הנס הוא להפוך הטבע) י"ל שנרמז בלשות חז"ל ,,בכשבחר ביעקב ובניו קבע בו ר"ח של גאולה" - שמלשון ,כשבחר ביעקב ובניו" מובן, שיש ב,יעקב ובניו" ב' ענינים: א) כמו"ש מצ"ע, ב) מצד בחירתו ית' (ע"ד הנ"ל בפנים סעיף יוד).
וי"ל הביאור: ,יקב ובניו" הם בח" בל"ג שלמעלה מהעולם [וי"ל שזהו הטעם שנקט הלשון ,,יעקב ובניו" - ולא כבמרז"ל בבריאת העולם ,,בשביל ישראל" - כי בזה (,בניו") מרמז לכח ההולדה שיש בישראל* שהוא כח הא"ם]: ,בחר ביעקב ובניו" הוא מצד עצמותו ית', שמצד בחירה זו נמצאים , יעקב ובניו"
הערות
- 1. *) להעיר ממאמרי חגה"ש תרע"ה (בהמשך תער"ב ח"ב ע' א'ד ואילך). חגה"ש תש"ד פ"ט ואילך.
- 2. *) עיון לקו"ת שה"ש (לט, ד ואילך) שכח ההולדה שבישראל הוא מצד מעלת נשמתם. ומה שישנו כח זה גם בחי וצומח - ראה לקו"ת שה"ש שם מ א בנוגע לאוה"ע - ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ח ע' 159 הערה 45, שי"ל בזה ב' טעמים: א) ע"ד המבואר בלק"ת שם לענין חי וצומח. ב) כדי שיה" ענין הבחירה.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ו לקו"ש חי"ז ע' 155
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.