141
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ג
תזריע ג
א. ההסבר לדברי המשנה על היטמאות הכלים בבית שנכנס אליו המצורע
מן הפסוק! ,כל ימי אשר הנגע בו יטמא... בדד ישב מחוץ למחנה מושבו", מסיקים?, שגם ה,מושב" שבו נמצא המצורע, הוא טמא.
במשנה: נאמר, שכאשר נכנס המצורע לבית חבירו ,כלים - מיד טמאין, רבי יהודה אומר אם שהה כדי הדלקת. הנר". המפרשים* מסבירים, שדעת רבי יהודה נאמרה על מקרה שבו נכנס המצורע לבית חבירו ללא רשות*,
כי גם לדעת רבי יהודה, כאשר נכנס המצורע לבית ברשות בעל-הבית, נעשה בית זה ל,מושבו" ו,מיד טמאים",
לפיכך נקבעה שהיות זמן - ,כדי הדלקת הנר" - שבו יוכל הבעל הבית לשלח את המצורע מביתו. אך אם הוא שהה שם תקופה כזאת ,ולא אפקי" (=הוציאו), נעשה הבית ל,מושב" של המצורע, כי זהו כאילו קבל רשות מבעל הבית, והכלים שבבית נטמאים.
הזמן שנקבע לכך הוא דוקא ,כדי הדלקת הנר", כי ייתכן שבעל-הבית טרוד בהדלקת הנר, ומשום כך אינו מגרש מן הבית את המצורע, אשר נמצא שם ללא רשות, ולכן ממתינים זמן שהוא ,בדי הדלקת הנר".
ב. הסבר אבי-מורי
כל דבר בתורה הוא מדוייק ביותר. מכך שמכל הפעולות שבהן עשוי בעלהבית להיות טרוד, בוחרת המשנה ב,הדלקת הנר", מובן, שיש קשר בין פעולה זאת לבין דברי המשנה לגבי שיעור"הזמן = שבו נטמאים הכלים שבבית.
במיוחד, כאשר כאן אין הכוונה להדלקת הנר במעשה, כפירוש הרא"ש ,,ופעמים שאדם טרוד בהדלקת הנר או בתשמיש אחר". יתרדעל"כן: פעולת הדלקת הנר שכיחה רק כאשר חשוך, ואילו שיעור-הזמן ,כדי הדלקת הנר" אמור גם לגבי המקרה שבו נכנס המצורע לבית חבירו ביום, כפי שאומרים המפרשים* מפני הסיבה של ,לא פלוג" (=לא מבדילים).
אבי מורי מסביר על כך בהערותיו? למשנה שלעיל: ,בית" היא ספירת המלכות (ה,ספירה" התחתונה ביותר בין עשר ה,ספירות" שבהשתלשלות
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.