131
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
קבעה ואין יודע הכהן מה הקריב"י, עליה להביא שבעה או שמונה (לדעת בן עזאי) קרבנות.
ב. השאלות על הסבר המפרשים ל,זהו שאמרו..."
ברם, לפי פירוש זה יש להבין:
א) לענין זה, שמלכתחילה היה דבר אחד בלבד, ורק על"ידי קלקול יש שבעה דברים, אפשר להביא דוגמאות רבות, כגון הדוגמא הפשוטה שבנכסים העוברים בירושה מאב לשבעה או שמונה יורשים: כל עוד חי המוריש שייכים הנכסים לאדם אחד בלבד, וכשהוא מת ובניו יורשים את הנכסים, הם שייכים לשבעה או שמונה אנשים, וחל בהם ריבוי אף במצוות (,,נתרבו בו המצוות"), כי חלה חובה נפרדת של פאה, בכורים וכדומה על כל חלק של
השדה שחולק לכל אחד מהיורשים, בדומה לריבוי הקרבנות אצל היולדת.
מכך שרבי יהושע מביא דוקא דוגמא זז מובן, שתוכנה מתאים ביותר לעניננו, יותר מדוגמאות אחרות', וצריך להבין מהו.
ואין לומר, שהמשנה אינה מביאה את הדוגמא של הירושה משום שבקרבנות לא חל שינוי במה שהקריבה קודם, אלא שעליה להוסיף על כך, בעוד אשר בירושה הרי המוריש בטל - שכן גם בדוגמא של הכבש בטל הקול שהיה לכבש בעודו חי.
ב) כשמביאים דוגמא או משל הרי זה כדי שהענין יובן טוב יותר, ובמיוחד בעניננו, כפי שאומר הרמב"ם ש,מפני שהיה הענין זר", לכן מביא רבי יהושע את המשל ,שהוא דומה למה שאמר כבש"? - ואם כך, תמוה: כיצד מובן ענין זה טוב יותר עלדידי הדוגמא ,זהו שאמרו כשהוא חי קולו אחד..."?
ג) מכך שרבי יהושע משתמש בביטוי ,זהו שאמרו", ולא ,כמו שאמרו", ,,למה הדבר דומה" וכדומה, משמע בפשטות, שאין הוא מבאר בכך (רק) את ענין הקנים שבמשנה, אלא אדרבה: באמצעות ההלכה בענין הקנים
הערות
- 1. ועד"ז הוא בתוס' ופי' הראב"ד קנים שם (וראה פי' הרא"ש שם), והיינו שהמדובר רק בנוגע לבבא האחרונה, א) ואינו מודגש שהירידה היא מקן א' או ב' קנים, לז' כו'. ב) אין מפורש שהשמונה באו בסיבת הטעיות והספק. ומשמע שמפרש , שעכשיו שהביאה כבר ד' פרידין", ונפסלו (מספק) הרי"ז דוגמת כשהוא מת. (אבל ראה תוי"ט קנים שם ד"ה זה הוא שאמרו, שכתב על דברי הרע"ב ,וכ"כ התוס' דהכא וכן בפרש"י פ"ז דזבחים").
- 2. ולפי"ז אין מתיישב כ"כ בלשון ר"י ,,כשהוא חי קולו אחד וכשהוא מת קולו שבעה". וראה פי' לקח טוב (יעיר קנו) לקנים שם שמקשה גם לפי פ" הרע"ב.
- 3. ולהעיר מפיה"מ כאן, שמתחיל (כנ"ל בהערה שלפנ"ז) ,,עוף א' לחטאת היא מצוה אחת" וממשיך ,אבל הואיל ונולד הספק מביאה שבעה", דרובם עולות.
- 7. לשון הרע"ב שם.
- 5. תזריע ג שיחות 4
- 8. כי דוחק לומר דנקט דוגמא זו דוקא, כי רק בזה מצינו שמא' נעשה ז' או ח' קולות, מקביל למספר הקרבנות, משא"כ בירושה (שאין בזה מספר קבוע, כ"א תלוי במספר היורשים שיש לו).
- 7. ולהעיר מהלשון בפיה"מ ,,נתרבו בו המצות" ואינו מדייק לפרט מספרם.
- 9. ובתרגום קאפח: אמר רבי יהושע על דרך התימה דבר זה כעין אמרם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.