122

0 לקוטי מאד בתכונה ,,הולך על ארבע", שהרי ,עליונים אינם משמשין כל כך".

כיון שכך, מובן, שהמילה ,כל" מרבה אפילו את ,,הדומה לדומה" - לו רק יש ביניהם דמיון מועט בתכונות ,הולך על גחון" ,על ארבע".

ט. ההבדל בין שני החלקים הראשונים לחלק השלישי

לפי כל האמור לעיל, מובן ההבדל בין ,כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע" לבין ,,כל מרבה רגלים" (ששם אין רש"י מפרש את המילה ,כל"):

התכונות ,,הולך על גחון" ו,,הולך על ארבע" קיימות, בשרצים, רק אצל הנחש והעקרב, ולכן, כאשר מוסיפה התורה ,כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע" אי אפשר לפרש זאת באופן הפשוט, שהכוונה היא לכל השרצים בעלי תכונה זו, כי מלבד הנחש והעקרב אין שרץ ההולך על גחון או על ארבע. לפיכך הכרחי לומר, שהמילה ,כל" אינה כפשוטה, אלא באה לרבות.

לעומת זאת, התכונה ,מרבה רגלים", יותר מארבע, קיימת אצל שרצים רבים (גם אם קיים מקום בגופם ליותר רגלים, שלא כנדל), ולכן משמעות המילים ,כל מרבה רגלים" כאן היא פשוטה, ורש"י אינו צריך לפרשן: כל השרצים שהם בעלי התכונה ,מרבה רגלים".

זה נדל - ולא כגון נדל

אך צריך להבין: אם"כך, מדוע מפרש. רש"י ,מרבה רגלים - זה נדל...", ואינו כותב אפילו ,כגון בדל"29?

התשובה לכך היא: בשני החלקים הקודמים - ,,הולך על גחון... הולך על ארבע" - מתכוונת התורה לשרץ אחד בלבד - נחש או עקרב. ולכן סביר לומר, שגם בחלק השלישי - ,מרבה רגלים" - הכוונה היא לשרץ אחד בלבד - נדל. ומשמעות המילים ,,כל מרבה רגלים" היא: כל הסוגים שבמין של ,מרבה רגלים", ורש"י. אינו צריך להסביר זאת, כי הדבר מובן מאליו, בדומה לנאמר מספר פעמים לפניזכן ,למינו" וכדומה.

יא. הדרך להתגברות על היצר הרע - לימוד התורה ופנימיותה

כדי להבין את ההוראה הנלמדת מכך לעבודת ה', צריך להקדים דברים אלו:

לכאורה, עדיין אין מובן: סוף סוף הולך הנחש ,על מעיו", ורק בתחילת הליכתו הוא ,,הולך שח", ומדוע לא כתבה התורה ,,הולך על מעיו" וכללה בוה את כל השרצים מן הסוג הזה, כולל הנחש?

אלא, מכך נלמדת הוראה לגבי עבודת ה'; על הנחש אמרים חז"ל* ,דא יצר הרע". ואומרת התורה: היצר