121

שממנו מוכרחים להבין ש,זה נחש" (כי ביטוי זה נאמר רק לגבי נחש), ונזקקה לריבוי ,כל הולך...", כדי לרבות שרצים אחרים - היא היתה יכולה להשתמש מלכתחילה בביטוי הכולל את כל השרצים מסוג זהפ, כגון ,,הולך על מעיו"*< וכדומה?

צריך לומר, אפוא, ש,הולך על גחון" היא תכונה הקיימת רק אצל הנחש. ולכן מפרש רש"י ,ולשון גחון שחייה שהולך שח ונופל על מעיו": בתחילה הוא הולך כפוף (לא ,על מעיו"), ומאוחר יותר הוא ,נופל על מעיו", לעומת ה,שלשולין" וכדומה, שאותם מרבה המילה ,כל", שהם זוחלים לכתחילה על מעיהם.

ובדומה לכך לגבי ,כל הולך על ארבע": רק עקרב ,הולך על ארבע" כפשוטו, לעומת ה,חפושית" וכדומה, וכל השרצים שאותם מרבה המילה ,בל", יש להם ,יותר מארבעה רגלים

אלא שהעליונים אינם משמשין כל כך".

ולכן מצטט רש"י מן הפסוק את המילים ,כל הולך": בכך הוא מדגיש שהדמיון בינם לבין הנחש הוא רק בהליכה שמופיעה אצל הנחש מאוחר יותר, לאחר שהוא ,נופל על מעיו". אבל התכונה של ,גחון" - ,לשון שחייה שהולך שח" - אה קיימת אצלם?:.

ח. בחירת הנוסח של ,תורת כהנים"

לפי האמור לעיל מובן מדוע בוחר רש"י דוקא בנוסח של ,תורת כהנים" - ,ואת הדומה לדומה". בכך הוא מאפשר לנו לדעת שתי נקודות:

א) שהמילה ,כל" אינה באה לרבות שרצים נוספים ממין הנחש והעקרב, שאז היא היתה מרבה גם כאלה אשר ,אין דומין זה לזה"", אלא שרצים הדומים לנחש ולעקרב בתכונות ,,הולך על גחון... הולך על ארבע".

ב) מצד שני: אפילו ,שלשולין" אינם דומים לנחש בכל הפרטים, ואף לא בתכונה ,הולך על גחון", ויש ביניהם דמיון מועט בלבד, שהרי הנחש ,נופל על מעיו", והם אינם כך. ובדומה לכך ה,חפושית" דומה לעקרב מעט